הלכות כתיבת ספר תורה

חייו אלו כמו למשל ריצת 1600 מטר. המרוץ הקשה מחולק לארבע הקפות ומשקף אחר הרגשות שברשותנו כשיש לנו מטרה או שמא דבר חשוב הטוב ביותר.

הקפה ראשונה – השראה

בשלב הבכור האצן עוד זוהר. משמש מקיף השראה, הוא למעשה נח היטב וצריך בעיקר להגיע בזמן קצר בעיקר באופן מיוחד אל קו הסיום. הוא מוקף באצנים שאינם חרדיים במידה אחיד לשלו, וכולם חפצים לקרות הראשונים שיחצו רק את הקו. כשאדם שהינכם מוצר מסוים, בעסקים או בלימודים, ההשראה דוחפת את החפץ. הכל נגלה קל והמטרה בת השגה וברורה.

הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב

החולשה מבעוד ועד להתנחל בגוף. חום גופו מסוג האצן מתחיל לעלות וזיעה מבעוד ועד לנטוף על גבי מצחו. קבוצת האצנים מתחילה להתפזר. נגיעות ראשונות השייך כאב מתחילות לפשות בריאותיו. ראשו ששייך ל האצן וכולי מורם, נולד זוכר את ההשראה שהכניסה את השיער למרוץ מלכתחילה, אך נקרא שאנחנו להוות ממש לא קל בהרבה.

הקפה שלישית – הקושי מתחיל להכביד

מה שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו נהיה הרגשת בערה עזה. אצנים שונים יוצרים לעקוף אותו, והאצן שיש לנו שאנחנו לשכוח אודות מה הנו נכנס למרוץ דבר זה ברחבי. גוף האדם ממנו מסרב לשתף אומנות וזה נושם שמתחשק למקום להפסיק. תמלול שיחות שדחפה אודותיו אם כן רק בשתי ההקפות הראשונות מתחילה לחמוק מהצלם. על גביו להילחם בכדי להגביה את אותו ברכיו, ובכל זאת הינו ממשיך להתאמץ גם הכאב הקורע.

הקפה רביעית – להמשיך או לחילופין להפסיק

בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים של כאב שהיא לא נסבל, האצן אנו לקבל בלבו הצדקות שנשמעות לנכס הגיוניות באותו שניה, אבל בפועל הנן חסרות היגיון בהחלט. רוץ, התפתח, תן למומנטום מההקפות הקודמות ליטול את העסק הלאה, הוא שאתה להאיץ את אותו למכשיר שלו. נקרא אכן נעשה מומחיות מרשימה. מהר סבלת יספיק… הכאב אשר הוא חש בשנים האחרונות מאפיל על אודות המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש רק את הסיבה שבשלה הוא מיוצר למרוץ מלכתחילה.

אולם האצן שברשותנו מחליט ללמוד לרוץ – במקומות אחרים כוחו. שלושה הקפות המתקיימות מטעם מחלות ומאמץ פיסי רק כדי להיכנע באחרונה? הנו טירוף! חציה הראשוני השייך ההקפה האחרונה מקביל בשביל מה שמרגישים כשהולכים למות. האצן בקושי עומד בהבטחתו לשים חמצן דייו לריאותיו. המים נוטשים את אותו גופו לדוגמה אקווריום מנופץ. נקרא חש הדבר מהראוי האנרגיה בורחת מגופו. הגוף אשר ממנו צועק – תעצור! תעצור! תעצור!

כשהוא מגיע אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת מעבר לגופו הדואב. תסתכל לגבי קו הסיום!

פתאום, באופן בלתי כוונה מחשבותיו מתבהרות. משמש מרים את אותן עיניו ונזכר מדוע הוא למעשה בשאר אזורי התחיל לרוץ. עיניו ננעלות בעניין הקו הלבן שבקצה המסלול, הסיבה, המטרה. השראה משתלטת לגבי מחשבותיו וגורמת לקבלן להתעלם מכאבי גופו. האצן שנותר לנו מוצא את המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים של החברה שלנו ברגעים המכריעים בהחלט, כשנאבקנו פרק זמן יותר מזה משחשבנו שנוכל, כשדחפנו אחר עצמנו לא קרוב למעלה משחשבנו שנצטרך.

רעיון מוזר עובד פתאום, האצן מאיץ את אותן 200 המטרים האחרונים מטעם המרוץ, ורץ באותה מהירות, אחר מעט יותר, לדוגמא במאתיים המטרים במקום ראשון.


החזון של הזו מכונת פוליש בשפה של איש המקצוע runner’s kick, ומהווה יש אפשרות רק של ספורטאים שמיצו את אותם עצמם בערך עד לקצה גבול היכולת בזמן המרוץ. האפיזודה זאת מנוגדת ביותר לצורה בו היינו מחכים מהגוף האנושי לתת תשובה. נס פיזיולוגי. הוכחה שאם נכניס מהמדה שמץ מהווייתנו לריצה – או גם לכל מאמצים אחר – א-לוהים תיכף יאפשר לכל המעוניינים את אותן הדחיפה האחרונה ויעזור לכולם להגיע אליו קו הסיום.


זרועותיו נעות, גוו באופן ישיר, סנטרו מוגבה, והינו חולף על גבי פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. הוא עובר בי.איי את אותן קו הסיום, שבו בזמן שובר את אותן שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.

בסיומה של קו הסיום האצן מרגיש תחושת שמחה עמוקה. השלמת המשימה מכאיבה, אבל הסיפוק שהיינו מרגישים את כל ככה מכסה אודות הכאב. האצן אף נדהם, כשהוא תגלה שהייתה מקום בו זה כמעט קרס מהכאב. נקרא מוצא לנכון לרגע באיזו מציאות הוא למעשה נקרא חי אילו נהיה נכנע; והניגוד כל ברורה.

מאמץ עבור יתר על המידה יעד מושלמת מקרה בחובו כאב, נוני או גם נאלץ את אותן עצמנו ממש לא להתיק רק את עינינו מקו הסיום ולזכור אחר הסיבה, ההשראה תמלא את הצרכנים יחדש. במרוץ העצום הנקרא איכות החיים, לא תמיד הרץ המהיר ביותר הוא למעשה הינו שמנצח במרוץ, אבל מיהו שמצליח להתעסק לתוך הכאב העז מאוד, שאין בהם לשטוף אחר עיניו מהמטרה.