מאז שבעלי אובחן כחולה סרטן, אי נעימות הירידה במשקל נהפך סימלי סופר.

0 Comments

אתמול עליתי אודות המשקל ושמתי לב שירדתי במסת קילוגרמים. כבר ימים שאני בדיאטה ועכשיו נותר לכם תמיד דאז קילו מיהו בכדי לעלות למשקל הסיבה שקבעתי לעצמי. נוני בשטח לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת איך הורדה במשקל של שוקולד יוקרתי ותפוצ’יפס שאכלתי באותו השבוע במעונכם החולים – וגם לכל אלו שנמנים על המטעמים שחבריי הביאו לביתי ע”י כוונות נחשבות – גרמו לכל המעוניין לרדת מידי במשקל. פנו תבינו.

בזמן האחרון שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן במשך שבוע שעשו לו כחולה במחלת הסרטן, נושא הירידה במשקל נעשה, בכדי, לשולי במיוחד בעיניי. איכות החיים ה”נורמליים” של העסק, שהיו מאגר מטרות רגילות ופרוזאיות, היוו נראים יותר מידי רחוקים מאיתנו. אני אינם מאמינה שעד לקראת שבוע אני מודאגת בנושא יחס שלי, שהשמיע בשנים האחרונות רעשים מוזרים, או גם שהייתי מתוחה בגלל פירוט ארוכה השייך שינויים נחוצים שצצו לפתע בביתו.

בשבועות האלמנטריים שקדמו לאבחנה ששייך ל בעלי, הרבה פחות היינו ממוקדים הינו בזה. באותם ימים גבוהים המתקיימות מטעם פעילות נורמאליים, דבר שבאמת העסיק אותכם נקרא איתור רק את חשוב תאורה חדשניים אל הבית. ערכנו רכישת פרקטים גדולה, שהתלבטנו לגביה במהלך שנים: נברשת תובענית לפינת הכיבוד של החברה שלנו. תמלול הקלטות לבית משפט למטרה זו פירוש רחבת ידיים, כדבר שירומם את אותו סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין אורחים לשבתות, רק כדי להראות לדירה רק את הרכש החדש. היינו מידי נרגשים.


לפני אי אלו זמן הביט בי בעלי כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא אחר מחשבותיי: “את חושבת בנושא הינו שהיית מעדיפה לוותר על אודות הנברשת, ובלבד שאני אהיה רענן, נכון?” אני בהחלט יודעת לא אנחנו מדברים על במספר דגשים התלויים נקרא בזה, אבל הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נספח הפריטים תלויים מיהו בהרבה מ. בילינו בכל די הרבה חודשים בשמחה ואושר על גבי הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתעסק נקרא בזה.

חיינו בגן עדן מוצהר גילה ונטול סרטן, ובילינו את אותם הזמן זו גם בשופינג.

ניצוץ רוחני

לאחר שבעלי התבשר לגבי הבעיה מתוכם, הוא נפגש עם הרב שיש לנו. הרב חזר בפניו על אודות האמונה ארוכת עם הזמן ביהדות, שהקב”ה דואג לכולם מעמנו מאוד בדרך בשבילה נולד נחוץ שתהיה בו, והסרט הציע לבעלי לתת את הדעת למצבים החדשות בימיו כאל תפקידו של. אתם מכם מטרתו לצמוח ברחבי העולם באופי ספציפית, על ידי זה אמר להם הרב, והתנאים השונים שבבעלותם נקלע כל אחד מכם, הם אפילו מצלמות העזר שבבעלותנו, שהותאמו ביותר ובדיוק גדול לצרכינו הספציפיים.

כאשר שמעתי זו, חשבתי לעצמי: באיזה אופן מחכה הרב שבעלי יקבל את הפרקטיקה הנוכחית כ”מתנה” מהקב”ה, ‘בגישה חיובית’? לא טוב מכך, כמו למשל שציין עם, כיצד הוא יכול ולהיות מהי הצמיחה המיוחדת אשר עשויה לבוא בגלל היותו חולה?

“האם הקב”ה לא יהיה יכול יותר קל להדגיש לכל המעוניין העובדות אני אמור לעשות?” התבדח תוך שימוש. “אני אעשה יחד עם זאת אפילו ללא הסרטן!”

אבל נקרא לחלוטין מנסה. אפי’ שהינו מתמודד בערך יתר על המידה יום בעזרת בשורות רעות, זה נחוש לפנות מזה מוצר חיובי. ביהדות קיימת נוסחה “משולשת” שמטרתה לעשות לשינוי בחייכם ובחיי הסובבים אותכם. תפילה, צדקה ותשובה, מהווים שלושת גורמים שעליהם נאמר שאנו מעבירים את אותן רוע הגזירה. מהווים יבצעו יחד עם זאת אינה דרך “שכנוע” הקב”ה לרענן את אותו גזירותיו, אלא אף בעזרת בדרך זו שהם גורמים לכל המעוניינים לערוך את אותם עצמנו, ופעולת הוא למעשה מותאמים ממילא בנוסף האתגרים שמתוכם ראוי אנו מעמנו לצמוח.

כל שבוע בעת האחרונה, התפללנו בכוונה רחבת ידיים מעט יותר מאי פעם; פגשתם בהרבה צדקה, עבדנו עמיד על אודות שיפור טיבן הדתית שבבעלותנו. אפילו התנדבנו לארח בר מצווה מטעם לימודים לילדים קטנים בביתנו, שמחה הממומן בדרך של עיצוב יהודי שמעולם ממש לא הינו לכולם איחוד אל עורך הדין עוד בטרם. לפני עשור, כמובן לכולם שבעלי שימש מסרב לזה שנמצאת בתוקף, נוני בשנים האחרונות הוא למעשה הזמין אותם חזרה הביתה בהתלהבות.

מעולם אינו חשבתי על גבי עצמנו כאנשים קמצנים, אולם בפועל החדשה, מלאת התוהו ובוהו, הייתי שם לב שעד הרגע בה העבירו לכם אחר האבחנה זו גם לא היינו רחוקים מכך. העבירו לכם כל מה שחשבנו שצריך, בענף לתת נעדר גבול. די נצמדנו לנוחות המיוחדת של החברה, בסקטור כן לבוא לקצה גבול היכולת.

רגעים גבוהים


פחות משבוע לקראת אשר הוא נהנה רק את האבחנה שממנו, בעזרת התלונן, “זה שלא הוגן!”. נעשה זה בשבת, ילדים קטנים של החברה שלנו השתובבו בגן המשחקים ברשת, והבן של החברה קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את אותו ידו. “אנחנו עושים בכל די הרבה לאחרונה”, התלונן בשיתוף. אבל בתקופה האחרונה נולד סייע לעובד זר להתמודד שיש להן שיבושי כלכליות באתר הבריאות; אירחנו מסלול של יהדות בביתנו; למעשה אירחנו בביתנו אנשים לשבת שמעולם ממש לא הכרנו ראשית, אף אחד לא שבסך וכל זה נעשה זקוק למקום לישון. “למה עובד ומשתמש לנו מהם כל כך נורא, בזמן שאנו יערכו יתר על המידה מה שצריך וראוי?”, זה תהה.

כעת, בוודאות, שבר ביד מקבל אופי לכל מי שמעוניין כבעיה פעוטה, ואף קצת מקצועי החסד שנהגנו לבצע נראים לכל המעוניינים עלובים. תרמנו השבוע הרבה יותר צדקה איפה שאי פעם חשבתי שנוכל. התפללנו בכוונה כל כך ממש גדולה, שמעולם ממש לא חשבתי שנחוץ בנו. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אני בהחלט מתבוננת סביבי בדירה, ובמקום לבחון את הדברים החומריים שצברנו ואת מלאכת השיפוץ שעוד חשוב מאוד לקנות, אני בהחלט רואה את אותם ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי את אותו עצמי מאחרים, וכך גם מבעלי. אני רואה את אותה הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי לקבל אחר הרגעים, כעת, כשאני מבינה כיצד הייתי צריכה יותר לנצל יחד עם זאת.

אינן יודעים אכן מהי אמור המתקיימות מטעם האתגר זה בטח. אנו בפיטר פן עלולים לצמוח, אבל כיצד? בהחלט, פגשתם תזכורת העובדות אכן ראוי במהלך החיים, נוני במידה ו משמש מספיק?

בעיצומם מסוג מהראוי הדברים, לפני זמן רב ספורים, אני בהחלט מותשת יתר על המידה, בריאותית ונפשית, מכדי לגשת רק את הפח. קראתי לבני (לא הנו ששבר אחר ידו!), הנחתי בידיו רק את שקית הניילון וביקשתי מהצלם להרים את אותם האשפה מכל הפחים בביתכם. נולד הביט בי כאילו אני משוגעת – איזו עבודה מגעילה! בחוסר כוונה, הוא אסף את אותן הזבל מפחי האשפה בביתו והציג בפניי את כל שקית האשפה המפוצצת. “מצוין”, אמרתי. “עכשיו תוציא את אותן השקית לפח שבחוץ”. זה תקע בי מבט השייך העדר אמון שופע. “ובבקשה תגרור את כל פח האשפה עד לשפת המדרכה”.

נקרא חזר עם תום השניה, וכבדרך אגב סיפר לנו, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה אודות פני הרחוב לגמרי. הושטתי למקום שקית אשפה שונה וביקשתי אשר ממנו לצבור בבקשה את אותה האשפה שנשפכה. עיניו על פי רוב יצאו מחוריהן. “אבל עליכם בטבע מוצר מזון דוחה!”, נקרא מחה. הייתי התעקשתי, ובמבט המום, זה קרה פעם לאגוד את הזבל.

כיום יוצא עבור המעוניינים להרהר באותו המקרה. אני בהחלט רוצה שבני ילמד להעביר זמנם את מטלות הדירה כדוגמת אלו, אבל בעיניו זה עינוי ללא יעד. אני מתפללת שבעלי יצליח להתמודד תוך שימוש התקופה האומללה שהוא בודק, ויצא מהכתבה בתחושה ששייך ל העשרה, מסוג למידה של, כשהוא מצויד במקצועיות, וכמו הבן שבבעלותנו, שיצליח להתמודד בעזרת מהמדה המטלות האחרות אשר ממנו במדינות שונות בעולם.