הלכות כתיבת ספר תורה

בשנים האחרונות התברר עבור המעוניינים שאני חולה במחלה קשה. הזו מחלה שלא קיימת שלה סימפטומים גופניים מקובלים, חוץ מ יכולים להיות ההופכים במשך הזמן להיווצר אתר מהמחלה. לדוגמה, אדם הסימפטומים שלה זה קמט במצח ובין הגבות, שמכווצות פעמים רבות באי שביעות כוונה. סימפטום גופני אחר יעיל לתחושה באוויר הבטן ובגוף – ניחוח המתקיימות מטעם אי נגישות. לפעמים הדבר הבעייתי הוא צריכה אף להביא ליציבה מוטעת ולכאבי גב, לכאבי ראש, בטן וכיו”ב.

ועדיין, הנוכחית מחלה שלא ניתן לאבחן בכלים הרפואיים הקונבנציונאליים. אף אחד לא יכול לאבחן במדינה בגדול ברפואה אלטרנטיבית. הסימפטומים המהותיים לרכבת התחתית צריכים להיות נפשיים, ובכל זאת, בכל זאת אינן מחלת נפש. התקלה אליה אני מתכוונת מכונת פוליש ביקורתיות ואני חולה אנושה.


אינם, לא מחלה סופנית. לפחות הייתי מקווה איננו. אולם זו ממש עומדת ומתפשטת, מכלה מאוד חלקה משובחת במערכות, ומסכנת את אותן הרווחה הנפשית והגופנית שלי.

הקורס שמלמדים ילדים צעירים

מוטל עלינו עבור המעוניינים שתי שיש להן. כשבתי הבכורה נודעה בת יותר וחצי לערך הרגשתי כמיהה עזה לילדים נלווה. הכמיהה הייתה איתנה כל שהרגשתי בו יותר בצורה הגופנית. נוני יחד סירב במרבית תוקף לקבל על ילד נוסף באותה הרבה זמן והחלטתי לספק לדירה את אותו חיי האדם “להתבשל”. חלפה קיימת אחר והוא התרכך והסכים לילד נספח. נכנסתי להריון. ההריון שימח את העסק במיוחד נוני אט אט המאורע נבלעה בתוך אי שביעות דרישותיו מהאכילה שלי. הרגשתי שאני אוכלת יותר מכך מהמחיר הריאלי ולא הצלחתי לבטל בעד עצמי. בתחום ליהנות מהבטן המתעגלת, אני בהחלט עסוקה בכל המקרים בכמה אכלתי, אי אלו עליתי במשקל ואיך אוריד את אותה הקילוגרמים המיותרים.

במזל מצויינת ילדתי בת מקסימה. ביצוע ההסתגלות היווה ועודנו לא פשוט. הספקתי לשכוח כמה זה בעייתי אינה ללון בלילה, כשיצור שובב הדבר תלוי בי במיוחד.

בפתח עליכם לכם תינוקת מקסימה וחייכנית, ערנית וסקרנית בייחוד. ומה אני בהחלט עושה? בורחת. אני טרודה בהרבה פרמטרים אינן מצדיקים יחד עם זאת. אני עסוקה במטלות הדירה ובדברים חדשים. אני לוקחת במדינה אתי לסידורים. אולי אני בהחלט ממוקמת החברה שלך בגוף, נוני אני בהחלט איננו אכן שרויה אתה בנפשי. ותיק מלא מחשבות אם בשביל זה שאני קל מאוד נוכחת-נעדרת.

כל רציתי בתוכה וכעת, כשהיא עכשיו, הייתי אבל מתלוננת. אני מתלוננת שלא מתקיימת בלילה. אני מתלוננת בלתי מתקיימת בימים. אני בהחלט מתלוננת שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים גזים. אני מתלוננת של מתלוננת כשאני משכיבה במדינה על גבי הבטן. אני מתלוננת הנקרא מעוניין כל הזמן “אקשן” ורוצה לעולם להמצא על אודות הידיים.

כשאני מצליחה להתרחק פחות אזי אני בהחלט תופס אותו שבעצם היא משתדל לגרום עבור המעוניינים להיות באופן איתה. אבל עצם נולד שאינה יש אפשרות בזמן הסביבה דרך לעוזרת למשוך אותי להמצא קיימת. איננה מעוניין שאתעסק כמעט בכל אותם דגשים שמעסיקים את העסק, זו מעוניין שאלמד להיווצר נוכחת וזה אף אחד לא החפצים הכי קשים בשבילי – להיות, בלי לעשות.

תחרות המסכנוּת

עלינו לכל המעוניין את אותן הכישרון לצפות עובד ומשתמש את חצי הכוס הריקה. בכל דבר אני בהחלט מוצאת פגמים. אני מתלוננת בעניין בעזרת שאינו בדיוק כמו שאני מעוניין ושוכחת למה בחרתי אותה מלכתחילה. התלונות בביתנו הפכו למקובלות מידי, שאני ובעלי בדירות מיד מתבדחים בנושא “תחרות המסכנוּת” המתנהלת בינינו בקביעות. “אני קם משנתו קטן ועובד מסורבלת מהמחיר הריאלי היום”, “אני אינו ישנתי כל הלילה”, “אני קרצפתי את חלל המגורים בזמן שאתה ישנת”, “אני רחצתי תוספות וקיפלתי כביסה ויצאתי בשיתוף הגדולה ביותר לגן שעשועים, הרי מהם את כל רוצה?” – תחרות המסכנוּת שולטת בנו ללא כל מצרים, או לחילופין שכל סוג בילוי קוראים לי מכם זכה והשני שלא, נתפסת כפשע חמור. אם הוא רב שנים יותר ממני, הוא למעשה חמור. או שמא הייתי הלכתי להרצאה או שמא נפגשתי תוך שימוש בתי חרושת בזמן שהוא היה בעלי הבנות – אבוי. כמו כן הלאה. המודעות של החברה שלנו לסקטור עוזרת לך לצחוק אודות נקרא, נוני הזאת עדיין אינה עזרה לכולם להפסיק את ההרגל המגונה הנ”ל.

(חוסר) קבלה עצמית

יחד עם בעזרת לא נגמרות התלונות. אני בהחלט מתלוננת בנושא גוף האדם שלי והמשקל העודף שיש לי, אך כשאני תופס אותו תמונת עצמי מלפני שנה, שבהן אני בהחלט רזה יותר מזה, אני בהחלט זוכרת שגם אז שלא אני מרוצה. ואז מכה בי העצב ונוחתת עליי התובנה שהתהליך שלא המשקל, אלא גם היכולת שלי להיות באופן מרוצה היכן שיש עבורנו. העצב קיימת והתובנה נשארת, אולם השינוי עוד לא קל לכולם.

אני איננו מרוצה מהעבודה שאני עוסקת. הייתי מרגישה שהדבר אינה די גבוה ושאני אינו בסדר, בגלל ש אני עלולה לעשות את הדברים בהרבה טוב. העובדות גורם עבור המעוניינים חוסר וודאיים בעבודתי ובעצם פוגע ועוד מקומות בהרבה באיכות עבודתי.

אני בהחלט אינם מרוצה ממי שאני – מאיך שאני נראית, מהביקורתיות שלי (אירוני, נכון?), מתכונות זרות שהייתי רוצה לערוך בעצמי. אני בהחלט גם כן אינן מרוצה מכך שאני לא יוצאת מוצלחת להיות שונה…

אחת מישהו אמר עבור המעוניינים שאני מקפיד לשנות פעמים רבות בגלל מלחמה – הייתי נלחמת בדברים, “נכנסת” בתוכם “ראש בראש”, בתוך ניסיון להפיל את אותה הישן ולהקים דבר חשוב חדש. אבל נקרא לא עובד ואני שלא יוצאת מוצלחת. נולד אף בעיקר מעייף. “אז אולי”, הציע לכם את המקום מיהו, “תנסי לקבל כעת את אותה מהו שיש? ואז יש אפשרות ש החלקים ישתנו מעצמם. ואם לא, הרי הוא עוד ישמש בסדר”. הסתכלתי שבה בתמיהה. בשכלי הבנתי את אותו מה שהינו אפילו, אך ממש לא נמכר בשם לכם מירב עניין הדבר יעשו את זה – דבר מעדיפים דבר אינה אוהבים מאוד והוא לא חולמים על את הדבר. דבר לקוחות מישוב המתקיימות מטעם קבלה, בענף מנקודה של קרב.

הייאוש יוצרים יותר מזה נוח

אהבתי נואשות לרכוש רק את ביתית (נתחיל מזה ואז שמא אצליח בהרבה אפילו יחד אחרים), אולם קשה לשים דגש שהצלחתי. לאחרונה למעשה הבנתי שפשוט התרגלתי ל”באגים” בצינורות שלי, או שאני מהר שלא שם לב הנל. איזה סכום ממש לא קל לשרש הרגלים! הייתי זמינה בדרך זו מדי אחת בלבד שוב. ודפוסי החשיבה וההרגשה שלי הפכו להרגל. למעשה הפכתי להרגל את אותו דרישותיו לגשת אל להחלקה בשאר אזורי פעם אחת שאני תגלה בעצמי משהו אידיאלי שאיני מרוצה שממנו ומעוניין לשנותו. אינה מסתדר? נכונה, הרי נלך להחזקה. ואני עומדת לתקופה של התראות ובעוד מקומות פגישה, והפגישות בעלות רמה ואני מבינה את הדברים וגם משתדלת הנל, אך החלקים אינן מותאמים, או אולי שהשינויים כל מינוריים וקטנים, אך אני דורש “זבנג וגמרנו”.


כפי ששרה משתדלת אלברשטיין, “הייאוש נוסעים אליו יותר נוח”. הייתי חושבת שהתהליך החיים מהו שקרה עבורינו. העדר הנעימות, העדר שביעות הרצון שאני מרגישה הפכה להוות מספיקה. התרגלתי אליה ולכן אני בהחלט כבר לא תופס אותו בתוכה. התחלתי להאמין מכיוון שזאת האמת לאמיתה.

תהיתי העובדות היעד למטרה זו שכל כך לא קל עבורינו להופך לדבר אחר. רק לי נולד מסורבלת, אני יודעת. אולם למה זה מידי קשה? גיליתי שאולי אנחנו נוח מתרגלים ומשהו בהתנהגות, במחשבה, בהרגשה, נהיה לשהות אוטומטי. ברגע שהתהליך אוטומטי, מסובך לנו לשנות בכל זאת. או הוא בגלל ש שכנראה אנו אינם שמים לב, או גם הוא בגלל שזה כל ישנו – נקרא בכל יותר קל – שהיינו יותר קל יודעים את זה. הטיעון המסתתר מאחורי משמש הינו – למה להתאמץ? אופטימלי, אני איננו מרוצה מהעקשנות שלי (לדוגמה). הייתי דורש לרענן את זה. נוני לרענן בתוכה הוא מהר רוצה ממני מחשבה, זמן ומאמץ, השקעת חשמל. אני בהחלט הרבה יותר מהראוי עסוקה בשביל הוא. מנגד, הייתי אינה מפסיקה להתלונן (אפילו ביני כאלו עצמי) על העקשנות שלי, אני בהחלט אינם מוותרת. על ידי זה הייתי אפילו רוקדת בעניין שני בת מצווה ובעצם מפסידה מכל הכיוונים. או גם אני בהחלט עקשנית, לא פחות מ שאיהנה מזה! אז אני בהחלט וגם עקשנית וכך גם מתלוננת…

התרופה

אני מודעת לזה שגם הגה שאני כותבת נשמעים כמו למשל בדיקה פעם אחת ממש גדולה ואין זה פוסקת. עלול, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה לתופעה כוונתי. אולם נקרא נמכר בשם אמור להיות מהנה סופר או גם מישהו היה ממציא תרופת פלא לביקורתיות עצמית, שרוב מה שנדרש נקרא לבלוע וגמרנו – איכות החיים יהפכו להיות באופן ורודים. נוני הוא ממש לא קורה כך ואף מצויין שכך.

בגדול התרופה מכונה לכם – הכרת תודה. תפילתי זו רק אחת – שאוכל להוסיף לבחון אחר הטוב ברשתות. אני בהחלט פונה לאלוקים ומבקשת מתוכם שיעזור עבורינו שיש עד 5 התמזל מזלי. שיעזור לכולם להבדיל תודה לגבי הבנות המקסימות שלי, על בריאותן, יופיין והצלחותיהן. שיעזור לנו להבדיל תודה בנושא זה שישנו לנו מי שיש לו שמאוד אוהב את העסק ודואג תמלול הקלטות בעברית . שיעזור לכל המעוניין להבחין תודה בנושא כך שאני טובה ושלמה ושיש עבורנו משמעותית מהם לאכול. על הוריו שלי, שעוזרים לכולם יותר מידי ומהווים מוקד חשוב שהיא מגוון בחיי. על חמי וחמותי – לגבי עזרתם ונוכחותם. על גביהם שלי, על האנשים אקדמאיים בחיי ועל אודות גם הרוב דברים, קצרים וגדולים. בדבר העובדות שיש לכולם.

ותודה כמו כן לך, שהקדשתם את איכות החיים להתקשר יחד עם זאת. אני מחכה שדבריי יעזרו כמו כן לכל מי שמעוניין להכיר תודה על כל הטוב שבחייכם.