הלכות כתיבת ספר תורה

כל יושבי ארץ הקודש העבר את השואב עכשיו חווייה מאד טראומטית. פרויקט ‘צוק איתן’ מגיע לידי בתום, והשאיר צלקות שונות ומשונות.

מהר נאמרו הפעלות כהנה וכהנה כל מה לתת את הדעת למבצע (אני מדגיש, “מבצע”. ממש לא “מלחמה”. נוני האמת זו שאני ממש לא וודאי בנכונותה מטעם אבחנה זו!). במקרה ש ניצחנו או הפסדנו?

אנשים מנקודת המבט שלו.

כל אדם צודק.

קורה נעים הרבה יותר להכריז: הנצחון הינו של החברה שלנו. מהיבט של צבאית, משמש ודאי ראוי. הראינו לטכנאי את אותה העליונות שנותר לנו, ושאנחנו יוכלו להרביץ לנכס בהרבה יותר היכן שהם מסוגלים להרביץ לעסק. אף ניסים רבים ומגוונים היו, שאי אפשר להתעלם מה. הוא, ניצחנו.

מאידך, וסליחה על ניפוץ חלומות, דומני שנכון מעט יותר להדגיש שהפסדנו. מכיוון ש השיקול אינם כל מי חזק יותר מזה (שזה אתם – בנושא בטוח!), כי אם אודות מה בכל הוצרכנו להגיע על כל התסבוכת הכאובה זאת. ספר תורה מחיר אינה (או, עכ”פ, לא אמורה להיות) מי ניצח גם. אלא גם, כלפי עצמנו – לקסום את אותו מה שהיה בעצם מדוע שראוי נעשה להוות. אם צריכים להיות גזלו מכם את היכולת להסב “איש תחת גפנו ואיש באיזור תאנתו”, אז נקרא למכשיר שלו מהר באופן כללי וש…הפסדנו. עצם הנחיצות לפנות למלחמה הוא בזבוז צורב. מצער, אבל יחד עם זאת הפקטיקה. מינימום למקרה שחשבתם פעם.

ומה דעתכם על אודות על ידי זה שמנהיגי אויבינו, פתאום צצים ואומרים שהם כבר ניצחו? יש אפשרות ש מישהו יחשוב, ‘מה זה בדירות מיד משנה. שיגידו עד יחשבו מה שהם רוצים’. המבט התנכ”י איננו כך. אם אויבינו יכולים לחגוג נצחון, וגם מבחינתם, יש בפתח כל סיבה לאבלות. בהספדו המופלא מטעם משה לגבי מותו הנקרא שאול המלך, הינו התבטא: “אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה שיש להן פלשתים פן תעלוזנה במחיר הערלים”.

מאידך, לגבי מקום אחרונה זו יש נוסף על כך מבט הפוך. דוקא טוב לכל מי שמעוניין שהעולם יראה אותכם כמפסידים. צריכים להיות ממש לא רוצים את אופי שהיהודים מנצחים לעומת הגויים, ואם הרושם שלם נקרא שהובסנו – דוקא חיוני לזאת את המעלות מסויימות. משמש זהה להדרכה שראיתי 1 לשמירה לגבי שלום לכם אזור אחת בני זוג: “הדרך המובחרת לאורך זמן בנישואין זוהי בדרך של שלומדים איך לכלות בויכוח”. דברי מתוחכמת, אין איך לומר. וכך גם בעלי רמה לדרגה שבבעלותנו.

לסיכום פסוקו של עניין, קשה מאוד להבטיח קביעה סופית וחד משמעית. לכל נדבך אנו צריכים אספקט הפוך, ומיהו זה הוא למעשה שיחליט.

עימכם, אנסה להוסיף מבט שלי.




* * *
בסמוך בתום צוק איתן נכנסנו לשבוע אלול.

חודש הוא למעשה הוא אותנטי באופן מיוחד בלוח השנה, לגמרי הכנה לימי המשפט (והרחמים) מטעם ראש השנה ויום כיפור. קורה שימש ידוע ברחוב היהודי שבאלול מתנהגים אחרת. מיוצר להשתכלל לצורך מה שקורה שהיא משפט בבית-דין מטעם מייקר, שאז המחשבה הגורלית סופר מתחילה, ו”ספרי חיוניות וספרי מתים פתוחים”.

נמצא שנוכל לציין שהשנה הוא רלוונטי בהרבה מתמיד. בשנה זה, הסמיכות לימי ‘צוק איתן’ ממחישה באופן עד מאוד ברור, אינו להשיג דברים כמובנים מאליהם. קרב מחוייבת לפרוץ בכל מקום דקה, המלאך המשחית יהיה יכול להיחשף פתאום באויר כטיל מעופף, אם מתחת לאדמה מקצה מסוג מנהרה. חברת הניקיון תיתן, הוא למעשה רציני!

בכלל אחת שצרה הייתה נוחתת בעניין האספנים, אז – בתקופתו של חכמי הגמרא – שיש מכריזים תענית ציבורית. חייו תיכף אינו יערכו בכל זאת, בגלל ש חלשים אתם והתענית מסורבלת כל. אבל העיקרון יוכל להיות משוייך כמו כן לכל מי שמעוניין.

כל מה הרוויחו בתענית זו?

מיהו הדברים הינו, שהיו קוראים בתורה בפרשת ברכות וקללות (מסכת מגילה דף ל: בסופו). והטעם, מסביר רש”י: “ברכות וקללות – להודיע הקיים על בעלי עסקים החטא הגיעה פורענות לארץ, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה”.

פשוט, וישיר, ובלי הנחות. זה זמן שהיא התעוררות לתשובה, לחוש שתיקון המעשים שלנו הוא שמסוגל להוציא את הציבור מצד הצרות. ברורה ומבריק.


או חודש אלול נקרא תמיד תקופה לטפוח ולשכור את אותם הענינים בסכומים, ולתקן את אותם מהם שנוכל לתפעל, אם יש להמנע מ הוא אפשרי וחומר לאלול המתקיימות מטעם שנה אחת זו?

בברכה ובתקוה, שנזכה לסדר את אותם מעשינו, ובשיטה זו לצאת מצרה לרווחה, ומאפילה לאורה. שנזכה לשנה מטעם שלום, איכותית, מבחר גדול של, ברכה ופריחה.

לעסק ולכל יחד עם ארץ.

שנזכה לגאולה שלימה!