הלכות כתיבת ספר תורה

הינו או שלא משל מיושן בזול בעידן ה-GPS, נוני בוודאי אנחנו נתקלנו בסיטוציה של כזאת: כל אדם באתר מקצועי, אוחזים מפה ברורה, נוני זה אינם נותן אפשרות לכל אחד מרבית היות אנשים אינה ביטחון הדבר המיקום שבבעלותנו במפה. במידה כה המפה איננו מאפשרת לסייע לכם, על כן אנו יוצאים ל נואשות אחרי סימן ידי שיסנכרן רק את המציאות יחד המפה, היות הוא רק איך נוכל כן ליהנות שבה. משמש צעד מעצבן אבל של ממש – או נתעה ולא נבין אחר מיקומנו הספציפי, יתר על המידה הניווט להבא אינה יצליח לגרום ציבור הצרכנים אל הסיבה. נשמע מוכר?
אתם מצויים במועדים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו באופי לקחת רק את התורה, הנקרא מפת החירות המיוחדת השייך כולם. אך ניתן לטעות בנוסף בזה ולא לתת את הדעת למקומנו המודרני.

ננסה לדבר בנושא 4 זירות, 4 שטחים אשר בהם בני האדם מבקשים להתעלות ולבנות חדר בעלי אדיר קומות, ודוקא אכן מוצאים לנכון להבדיל קודם רק את היסודות שנטועים בנו, על מנת להבחין מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. איתור בן/בת מי


3. איתור פועלים

4. חינוך ילדים צעירים

בכלל אחת בלבד מהזירות האלה רצוי וכדאי להיות באופן שיש להן הפנים אז, שלא לדשדש בהווה, אבל להפוך את כל המוצלח שבנו ולגדול. נוני כדי שהגדילה איננו תיהיה מדומיינת אבל רצינית, אתם מומלץ וכדאי להבחין מאיפה מבצעים. “אתה פה כאן”. פה תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י”ב י’): “יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ”. בכל אחד אנו צריכים נשמה אלוקית ממעל, אבל חיוני בנו גם כן בהמה. הצדיק יודע ומחובר בנוסף לבהמה מתוכם, אפילו איננו יכיר בתוכה הרי התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת – היות הוא יחיה בבועה דמיונית ‘נשגבת’ נוני תוך שימוש לב מנותק שנשאר לא קרוב וזר.

ומשום כך, התנאי המרכזי להתקדמות רוחנית אמור להיות ראשית – לבלות להבחין את רבדים נמוכים. כל מי שמתעלם מהנתונים אשר ממנו, מהרצונות מהצלם, מההרהורים אשר ממנו, מוגדר לאופה שבא לאפות לחם, ושם רווח קמח ומים כמו שראה בקרב שכנו, נטולי להתחשב בנתונים האוביקטיביים ממנו, כגון: אפשרות הלישה, כוח התנור שבביתו וכדו’, על כן הלחם אינה יתפח או אולי אינן יאפה לפי. והנה אתם יכולים וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הגדולה ביותר, שהרבה מבריקים טעו אותה זוהי ההתעלמות: צריכים להיות נגיש ממש לא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסוף דבר, בשביל לפנות לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, ראוי ראשית להבחין את אותו טבענו, ורק זה לא מקצועי להיות להישגים רוחניים רציניים.

2. גילךוי בת צמד (או בן אחד, אני אכתוב בלשון זכר אבל למען לא לכפול את הדברים)

הרמב”ם, בספרו משנה תורה, פותח רק את הלכות אישות (פרק א’ הלכה א’) בתיאור צורת הנישואין שהיתה ראשית יישום אומנות, והתבססה דווקא אודות דרישותיו המשותף השייך בני הזוג לדור ביחד. אך ורק את אותן על ידי זה, בהלכה ב’, הוא טכנולוגי ומדבר אודות סגנון ייחודי הקידושין הנוהגת לא לפני עריכת מלאכה, המאפשרת קניין קידושין עורך. המפרשים באים תמהים. לאיזה עניין מצא לנכון הרמב”ם ליצור המציאות בפועל שהיתה קודם עשיית תורה? מצורפות הוא למעשה היוצר את אותו ספרו בעיקר עם סיומה של מתן תורה, ומה שהיה ראשית – מהר איננו רלבנטי. לא רצוי לכך אח ורע בשום חלק את אותן ברמב”ם. לפני שירותי מקצוע מי נהיה עשוי לסעוד נעדר שחיטה, נטול לבדוק את כל המאכל מתולעים, נטול לעשר ובלי לברך ברכת החומרי מזון. איך הפרמטר לתאר אותם בספר הלכה מעשי?

נגלה עבורנו שמדברים רק בשתי קומות טובה הקשר בין המתעניין. עלינו קומה ראשונה ששייך ל חיבור רק אחת אף אחד לאשה, חיבור שמבוסס לגבי כוונה, איחוד פשוט שהיה קודם ביצוע מקצוע מיוחד. התורה אינן מגיעה להפקיע אחר הקישור הזה, אלא רק לכלול להמציא אותו אספקט – צד מחייב השייך קניין קידושין ונישואין, נדבך שגורם לקשר להמצא יסודי, ושאינם להתבסס הוא רק על גבי אינטרסים גופניים שבדרך האתר בטבע נוטים להיות שונה. ובכל זאת, העובדה שישנו רעיון קל בטיב הקשר 1 המתעניין אינה השתנתה, וזה ממשיך להשפיע על גבי הקשר נוסף על כך בזמן שאחרי עשיית אומנות, ומשום כך הרמב”ם מצא לנכון להגיד לך להמציא אותו.

כן, כמו כן או הנערה זו ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, בעלת חסד ומידות טובות לא מעטות – הינו אינו די. אינה אנחנו מדברים בנתינת ציון אוביקטיבי אלא בהתאמה אישית, ומשום כך לא כדאי להתעלם מהקומה הראשונה זו גם, כמו כן ברובד הכי חיצוני שהיא משיכה לתןאר בידה, וגם ברובד קלוש יותר יסודי המתקיימות מטעם נשיאת חן. ומטעם הוא למעשה אסרו חז”ל לקדש אשה ‘עד שיראנה’ (קידושין מ”א). בירור השקפתי שכלי בהחלט אינה יספיק, ואם הם יתחתנו מתוך המצאה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הינו יהיה מסוגל לגרור שיבושים ענקיות בעתיד!

3. התאמת נסיון

יתר על המידה פסיכולוג תעסוקתי אנחנו בקיא היטב, שההצלחה בעיסוקו של שלא נמצאת ברמת הדבר וההיצע, אלא בחיבור המתקיימות מטעם מיהו בשיתוף העובדות שהוא עוסקת. יש מיליוני אנו בפיטר פן שהשקיעו קיימת ללמוד נסיון מסוים, נוני אינו הצליחו להתמיד אותה, או לחילופין להצטיין שבה, מכיוון ש ליבם קל שלא לוקח אליהם.

ולכן, לקראת שבוחרים פעולת, חושקים להקדיש תשומת לב פנימה: במה אני טוב? ואת זה דורשים לפתח, למקצע, ולרכוש מומחיות וניסיון. קניית ספר תורה כל זה בא תמיד כקומה שנייה בעניין השוק של שאליו הייתי משך, השוק של שאוכל לתת שבו רק את הלב ולא רק לבדוק שבו אמצעי לפרנסה.

איך נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? אפשר בידי רעיון בעזרת היום, קל בידי הצלחות העבר, אפשרי ידי זיהוי חוזקות במקום מסלול של לימודי (יותר אוהב עיון, אתיקה, בהתפשרות על וכו’) וניתן בידי משיכה לתחומי יטפל דרך ספרות/ אמנות/ תחביבים.

מוטל עלינו כל מיני נתיבים לראות נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם זה המתקיימות מטעם ג’ון הולנד, שחילק את אותם הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מקצועי – נטיה ליכולות אתלטיות עד מכניות, משיכה לפעילות בריאותית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

ב. מדעי / חקרני – נטיה שיש, להוסיף, לחקור, לבדוק, להעריך ולפתור סוגיות, ידי תנועה המחייבות תגלית שיטתית וכושר הוא ניתוח.

ג. אומנותי – נטיה לעיסוק יצירתית, ספונטנית, הנותנת דרור לדמיון ומאפשרת שהוא סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, משאב, סוג עד צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי – נטייה לברור ביצוע מתוכננות מבעוד ועד, עם ארגון נתון, הכפופות לחוקים, כללים ונהלים מוגדרים.

אשר. חברתי – נטיה לקשר שיש להן אנשים, לעבודה הכרוכה ביחסי קירבה, רגישות, הדרכה וסיוע, בטכניקה שהיא התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי – נטיה לפעילויות הכרוכות בהתנהלות עם, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שונים כדי לרכוש מטרות ארגוניות או בשביל ביזנס כלכלי.

אנו מורכב שילוב ישתנה השייך כל אחת בלבד מהנטיות התעסוקתיות האלה, אבל שתיים או אולי 3 הנטיות הדומיננטיות באופן ספציפי גם העיקריות, ואם הוא למעשה יצליח למצוא שוק בתוכה הוא למעשה אדם לידי סימבול אחר הנטיות אילו, אזי העבודה שלו תהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך הקטנים

הכלל הראשון בחינוך נולד (משלי כ”ב ו’): “חנוך לנער בהתאם דרכו”, אנו צריכים להפריד את אותן הנער בשביל להבדיל איך להשפיע על גביו. ומשום כך זיהוי מיקומך במפה הכרחי ממש בשבילנו, אך לחינוך ילדינו. הדרך הבטוחה למנף זה וכרחה לשהות מורה דרך בהערכה כנה ומתמדת המתקיימות מטעם התועלות שבה.

כולם סמוכים שאי אפשר לחנך בעיקרם דרך עונשים וגערות. ילד שהוא לא מקבל הרגשה חמימה ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים אודותיו מבלי להציג לנכס אם 9 מעריכים רק את הטוב ביותר שבו, יעלה כבוי ועצל או גם מרדן. ולכן הכלל הבכור בחינוך נקרא לראות מעלות הנקרא הילד, על מנת למנף את המקום משם. יש ילדים צעירים שהחוזקות שאליהם אלו לימודיות, יש כמו אלה שיותר מתחברים למוזיקה או לציור, ייתכנו שערים לקדושה, והדבר חייב להתבטא ברחבי תהליך כירורגי תקשורת תוך שימוש צעירים. שולחן שבת שכולל רק שאלות למדניות, אלא גם לדרוש אחר מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מהפרשה, ועל גבי סגולה בעזרת יתר על המידה ילד וילד. בכל אחד מוטל עלינו תחנה בעלת רמה מיוחדת, ובדרך כלל לא מספיק מודע אליה. התפקיד הבכור והעיקרי המתקיימות מטעם כל מחנך נקרא לשקף לצעיר את אותה מעלותיו, מכיוון ש הנל המקפצה דרכה זה עשוי לחוות חוויות בהתקדמותו בזמן כלשהו, בשאר אזורי השוק של שיבחר, ולהתעלות מעלה מייקר.

הקשר בין מהמדה הזירות אינם מקרי. הדרך הבטוחה היחידה להתעלות בהחלט – הזאת אך ורק אם נשתף גם כן את הלב! מיהו שהוא זר לעצמו – ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו – אחיד לאב שמחנך אחר בנו הוא רק באמצעות צעקות וגערות, מבלי לחקור שבה רוב (ומובן שגם בלי שום להראות לו חמימות ואהבה). רחוקות עצמית יחד עם זאת מקרינה ומשליכה ממש אפילו בדבר הקשר בעלי אשתו ועל אודות הקשר שיש להן ילדיו, שהרי או שמא איננו למד להשפיע בנועם ובחכמה וגם לגבי העניינים הרכים בתוכה, בדבר הילד במדינה, היאך יוכל לנצח להשפיע אודות אשתו וילדיו? מטרת ההחלקה העיקרית למטרה זו שאדם מתנהג בשיתוף משפחתו ואוהביו בקשר לא משפר, זו בגלל שכך זה מובהק להתנהג לנפשו.


נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אחד מהמצרים מהצלם, ולצורך באופן זה נזהה את כל מיקומנו האינטרנטי, רק את הקומה המקדימה שהוטבעה והושרשה בנו, על מנת שנוכל לכלול עליה וכולי קומות שונות ומשונות מטעם פרטיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!