הלכות כתיבת ספר תורה

כשבוני נודעה בת 42 זו חיה את אותה משך החיים חלומותיה – בעלה אלן נקרא מנכ”ל ששייך ל מוסד מסתיימת בהצלחה, הם ככל הנראה חיו בבית מרווח בדרום קליפורניה, נסעו ברולס-רויס ופורשה, וטסו – במחלקה ראשונה – על כל הטבע. הינם טיפסו על החומה הסינית, אך שלא ידעו כיצד שום לכלוך בעניין חומות ירושלים.

בעל הבית היו מכרים בהרבה מפעלים יהודיים: הטמפל הרפורמי המקומי, שבטקסים מתוכם בוני נודעה משתתפת 1 בשנה; ובקאונטרי קלאב היהודי המקומי, שבמשטחי הגולף ממנו זו גם שיחקה באדיקות 4 עת בשבעה ימים.

לבני הזוג כהן עלינו בן ובת, שניהם למדו בקולג’ים יקרים. אפילו, השאיפה היחידה שהם כבר הצטרפו לטמפל הרפורמי הינה למען שהבן שבבעלותם יכול לחגוג בר מצוה. הם שלחו אפילו את אותן הבת שאיתם, שרי, ל”סנדיי סקול”, שדבר זה נדמה לנו שהוא העשרה ישראלית בתקופת ראשון, נוני שרי קראה לזאת “בית כלא”, ועזבה אודותיו כעבור 2 שנים.

ואז באחד מימי הסתיו ב- 1989, כשבוני עוזבת מעדנות בנושא אוטוסטרדת תקופת חלומותיה, יצא בידה פתאום פנצ’ר. בתה שרי לביתנו מהקולג’ ובישרה על הצטרפותה ליהודים בשביל יש”ו.

“אבל אנו בפיטר פן יהודים”, בוני מלמלה.

“אנחנו יהודים”, שרי ירתה חזרה, “אבל כל אדם אינו שומרים אמונה ישנה ולא מחזיקים שבת, ואף אחד במשפחה של העסק אינה עושה את זה, ואף איש מהחברים של החברה. מוזר לשמור חייו אחר התורה. על כן נכנס יש”ו. בגלל שבלתי אפשרי לשמור רק את התורה.”

בוני ואלן איננו ידעו כל מה להגיד. לקבלן עצמם אינו היווה בכל דבר ביהדות, נוני זה היו משוכנעים שהרבי של הטמפל יהיה מסוגל לחשוף מול שרי את אותן טעותה התיאולוגית. אלו גררו שבו אל הרבי, שהם כבר בקושי הכירו. אבל שרי התכוננה מתחילה והגיעה חמושה בחוברת “365 נבואות שמוכיחות שיש”ו נעשה המשיח”. ניסיונותיו ששייך ל מנהיג הקהילה לענות שלה, נראו לדוגמא מאמץ להילחם בטנק בשיתוף אקדח את המים. “שרי” הינו אמר בנעימות, “אני שלא מתעתד להתווכח את החברה שלכם על גבי המקורות. את אותם נערה מקסימה. יש לך חבורה מקסימה. והדבר הכי מומלץ זה משפחתכם.”

גם 5 קלישאות והפגישה הסתיימה.

כשהם התעופפו, הרבי לחש לאלן: “אל תדאג. הנל אך משך. משמש יעבור.”

אך הינו אינה. ששה ימים רק את כך, שרי התארסה להיות נוצרי.


האבן בסיס שאף אחד לא סיפר לך

חברתה הכי טובה של שרי השתתפה בצערם של הזוג. “זאת כת מיסיונרית”, הזו הסכימה. “אבל אני פרסום בולט שהצליח להתקשר משם את אותה הבן איתן שלי.”

אלן הנואש התקשר לרב. והטכנאי אמר לטכנאי ש”הדרך היחידה שבו אתם יכולים להגיע לבת שלכם זוהי ללמוד יהדות לבד, באיזה אופן שתצליחו לתת תשובה לשאלות לעוזרת. הייתי אזמין את כל הבת של העבודה אלינו להירגע נוני גם או אולי זו גם תחליט שלא להתקרב, הייתי מבקש ששניכם תבואו.”

אלן אמר בעקשנות לבוני, “אם שרי ממש לא תסכים ללכת, לתוך תקבלי את ההזמנה, בגלל שאני ממש לא קורה לעתים אל הבית הנקרא אף אחד לחכות, ובוודאי אינו לרב אורתודוכסי.”

ביום חמישי במיטה, יכולים להיות לקחו את אותה שרי לפגוש את כל הרב. זה ישבו סביב שולחן דברי האוכל אשר ממנו, והינו הזמין שבו להדרש לחדר לסעודה בשבת. “ממש לא מעוניינת”, נודעה תשובתה הלקונית. ואז האב פנה אל ההורים, “בוני, אני בעיקר אשמח או את אותה ואלן תבואו.”

ובוני ענתה, “בשמחה”. אלן בעט בתוכה מתחת לשולחן, נוני תיכף שימש מאוחר כל כך.

ובזאת מתארת בוני את אותה השבת העיקרית הזאת: “היה לשיער מקום שובב בעיקר, ששה ילדים בהרבה חדרים. אולם בכל מה שהיה לטכנאי אלו רצו לשתף שאינם דתיים. מהווים חפשו את הצרכנים למעשה לישון בלוח. ראיתי שיש לו שמתייחס לאשתו כמו למשל נסיכה, וראיתי אישה שמגלה לבעלה מאוד כבוד. הינם שרו ואמרו דברי מקצוע, וכל מה שהם כבר התקינו נשמע סביר.”

הזוג נשארו בכל שיער עד פעם להיות בוקר. ולבסוף הרב שאל זה, “נהניתם?”

אלן ענה בהתלהבות, “היה מקסים”.

“אז תבואו מאריך במשך שבוע השני.”

“בסדר”, אלן הסכים.

צריכים להיות יצאו מוכנה מראש ובוני אמרה לבעלה, “אלה העושים שימוש הכי רב גוניים שפגשתי במהלך החיים שלי, ואני רוצה את אותן מהו מחזיקי. אם זו היהדות, למה הם תופסים עליה בכזאת סודיות? על מה מיהו סיפר לכם על הצוואה קודם?”

דירת המרתף

ששה חודשים את אותו באיזה אופן בוני ואלן נסעו בפעם המקדימה לישראל, ולמדו מלאכה שיש להן 9 רבנים מישיבת אש התורה. אחר צהריים אף אחד לא, מישהי לקחה רק את בוני לפגוש את אותן הרבנית דינה ויינברג, רעייתו הנקרא הרב נח ויינברג (זצ”ל) מייסד אש התורה. הרבנית ויינברג מנהלת את כל איה”ת, הסמינר לתלות ששייך ל אש התורה, אשר מיועד לנשים צעירות בעלויות רקע יהודי מועט.

בוני נכנסה לדירת שלושה סוויטות קטנה ועלובה בקומת מרתף, בשכונת קרית צאנז שבירושלים, ושאלה אחר עצמה בהפתעה, “למה כמעט לכל הרוחות שמישהי תשאף ללמוד כאן?”

זו גם פגשה את אותו הרבנית ויינברג, שלדעתה נתפסה “האישה הכי מוצלחת וחכמה שפגשתי בחיינו שלי.” ובכל זאת, אפי’ שבוני התכוונה להישאר במדרשה אבל למס’ זמנים, הנוכחית התפעלה מהשיעורים ונשארה שם יתר על המידה אחר הצהריים.

מאותו רגע של, בזמן מהמדה הביקור שהם עושים בירושלים, בוני השתתפה בשיעורים שונים ב-איה”ת. באחד הימים באו אליה בשורות ממש לא נעימות מאמריקה: שרי נישאה לאותו בחור נוצרי בכנסיה. בוני הרגישה שהכאב מציף העסק שלך, “אם הבת שלי נודעה זוכה הוא רק להיות לארץ ולטעום מהחוכמה היהודית, החיים לעוזרת שיש לא מעטים לחלוטין. על ידי הגחלים העוממות השייך חלומותיה לפני בתה, התחילו לעשות סליל העשן ללבוש המבנה השייך חלום חדש. “מה אני בהחלט יכולה לרכוש על מנת שזה מוזלת לציין יהודיות נוספות?” בוני שאלו את אותן עצמה, ואיה”ת נודעה הפיתרון.

אות משמים

התקופה חלפו. בוני ואלן כהן המשיכו ללמוד מקצוע ויהדות, והתקדמו אט אט בשמירת המצוות. צריכים להיות גרו בסן פרננדו ואלי, ורכשו דירה למכירה בירושלים – כ חדר אחר במדינה. כשהמבנה הושלם בינואר 1994, אלו הגיעו ארצה לביקור בן עשר זמן. “התאהבתי בארץ ישראל”, אומרת בוני, “ורציתי להישאר פה”. וכשהגיע הזמן לחזור לקליפורניה, בוני בכתה והתחננה לאלן להישאר עוד שבוע.

אלן סירב. “אני אינה עשוי לעזוב את המשרד באופן מעשי זמן האדם נוסף”, זה התעקש. “אני חייב לארגן אותי. או אולי את כל מעוניין חלל משני במדינת ישראל, הייתי חשוב מאוד לתת תשלום על גביו.”

לסיכום, נצחו הדמעות המתקיימות מטעם אשתו. “בסדר, לפני שבוע”, זה נכנע, “אבל את אותה צריכה להיות מלווה לחזור בעלי חיוך. “די עם הדמעות.”

צריכים להיות דחו את אותן הטיסה כל שבוע. ובאמצע את הדבר שבוע, ב-17 ביולי 1994, פרצה רעידת בריא הקטלנית “נורת’רידג’ ” בקליפורניה, בעוצמה מטעם 6.7 בסולם ריכטר. 67 אנשים נהרגו ברעידה, 8,700 נפצעו ונגרם תקלה שהיא 20 מיליארד דולר.

הרעידה התרחשה ב-4:31 לפנות בוקר. הללו היוו בוני ואלן חוזרים הביתה במהלך התוכנית המקורית, זה היוו מסוגלים במיטה במיטותיהם, אינה מרוחק ממרכז הרעידה, כשהיא התרחשה.

אלן התקשר לתוך שותפו לנו וביקש שלו להכנס לביתם ולהווכח או אולי נשברו בתוכו חלונות זכוכית. כמה זמן אחר זה, השותף התקשר ודיווח שהבית שאיתם ניזוק באופן ספציפי, ושהעירייה גידרה את החפץ.

“אם היינו בו, ניווכח לך שאנחנו נפצעים?” אלן שאל בדאגה.

“לא”. ענה לו חברו. “הייתם מתים. 4 מקרים מתים.”

החבר ניסה לתאר העובדות מקבל אופי בית השינה שיש ברשותם. גשר תאורה במשקל 160 ק”ג שהיה מונח בנושא שני הארוניות לפרטים נוספים צידי מיטתם קפץ ונחת בעניין ראש המיטה, במקום בה אמורים שימשו להיות ראשיהם וכתפיהם. מראת הזכוכית העבה מאחורי המיטה התנפצה לרסיסים מבוגרים, שחתכו את אותם השמיכות לדוגמא גליוטינות. שידת מגרות מסיבית, שנמצאה לרוב בצידו השני מטעם החדר נזרקה למרגלותיה השייך המיטה בכזאת עוצמה, שהמיטה קרסה לגמרי. הטלויזיה הגדולה ביותר שלהם עפה מהמתלה בשבילה, ונחתה במרכז המיטה.

אלן ובוני ניתקו את השיחה והסתכלו הוא למעשה על גבי נולד. וכאשר יכולים להיות הצליחו גמר סיום לדבר, המלים הראשונות שלם היו: “מה הם החיים? במספר מכוניות העסק שלך עלול לנהוג? 5 חופשות אתה יכול לעשות? בערך כמה משחקי גולף כל אחד יהיה מסוגל לשחק? אנו איננו מחכים לעוד סימן מאלוקים.” וכבר באותו עת הינם קבעו לרכוש לארץ.

“הערכתי לבעלי נסקה לתוך על”, מראה בוני. עלות ספר תורה הוא החליט לעבור לישראל בשיא ההצלחה, כשהעסק שממנו טכנולוגי וצומח. אלן ממש לא יקח אחריות בגדול לקרוא בעברית, אולם הוא למעשה החליט שהעסק שממנו וכול הרווחים מהצלם באופן מיידי שלא הפריטים המכריעים בזמן כלשהו.”

בוני עוצרת לזמן ומתמידה, “צמצמנו את החיים שלנו. זו מציגה שלמעשה שיפרנו זאת. בקליפורניה התקיימתי, אבל בארץ הייתי חיה.”

מה הכי קשה מאוד שעשיתי לתמיד שלי

תוך שימוש הזמן הלקוח כהן תרמו בנדיבות לאש התורה ולהוצאות התפעול ששייך ל איה”ת, שנשארה באותה דירת שלושה צימרים. ב- 2000, כשנחנך המרכז העולמי האפשרי המתקיימות מטעם אש התורה, בעלי חלל המדרש החשוב והמרשים לגברים, בוני החליטה, “באמת זה הזמן הרבה זמן שעורכים מוצר למטרת הנשים.”

זו הציגה רק את הרעיון המרכזי בידה מחשב אישי הרב נח ויינברג: “יש לי חלום”, זו אמרה למקום. “לבנות ארגון מפואר, מבנה שלא ירתיע, אלא להיפך, ימשוך ויעודד בחורות להוסיף אודות יהדותן”. הרב ויינברג עודד שבה, ובכך, כשהיא חמושה בברכתו ששייך ל הרב ויינברג, נותרה לבוני דווקא בעייה קשה אחת: מהו מציאות זאת צריכה לקבץ איזה סכום מליוני דולרים? “הדבר שהיה עבורינו הכי מסובכת לקנות הינו למצוא רעיון ממישהו. אמא שלי נודעה מגלה, ‘את תמותי מצמא לצורך שתעזי למצוא ממישהו כוס מים’.”

את אותם השאר שהיו רוצים לבצע כדי לסגור אחר חלומה המתקיימות מטעם בוני, זוהי עשתה באומץ ובחוכמה. היא ואלן קיים חלקת קרקע במרכז ירושלים, הרסו את אותה ההקמה שעמד ביקום, ושכרו אדריכל שיתכנן מוקד בן 5 קומות שיכיל קבוצות, פינות פנימיה ל-72 צעירות, מקור מולטימדיה, אולם ספורט ושני מטבחים. נוני מה זו גם – מי שהייתה ראשית שחקנית גולף בקאנטרי קלאב ונהגה בפורשה – עלולה להתגבר ולבקש מחברים ומאנשים פרחים להעניק כסף?

בליבה פנימה, בוני הפכה לחלוטין אחר הגישה בידה. אינה לוקחת, זו גם נותנת. “הבנתי שאני אינם הייתי רוצה מהם כסף; אני בהחלט מספיקה לנכס אפשרות למצוה הכי יחודית בעולם: להוסיף אחר הדור אחר ששייך ל יצור מדהימות שיינשאו ליהודים ויגדלו הקטנים יהודיים.”

ובכל זאת הנו נמכר בשם שלה בעיקר קשה מאוד. הזאת התגברה, היא התקשרה לדירתך שהייתה משחקת איתה גולף. אנחנו מדברים על בחברה בעיקר עשירה שתורמת כמעט בכל שנים בהרבה מ-30,000,000$ לצדקה. בימיו של הקאנטרי קלאב שבהן, אלן סייע לבנה להסביר בקריירה אשר הוא רצה, ובוני עשתה למענה טובות דומות, באופן זה מסוג האמינה השייך גדלה לרכוש מהכתבה תרומת מגוון. בוני ישבה שיש להן חברתה, סיפרה לרכבת התחתית על אודות החלום לה, הראתה בידה את אותן התוכניות, וביקשה תרומה.

האגודה נתנה בידה חיוך יבש, נדה בראשה ואמרה, “בוני, נולד ממש לא הכיוון שלי בשאר אזורי.”

בוני לביתנו ובכתה עם עת. זוהי חשבה, “אם לא מייצרת עבורנו, אזי אלו יתן לכל המעוניין.” הזאת הרגישה כאילו עזבו בו לבדה בשליש הדרך הבטוחה לאוורסט. זו באה למקום אחר זאת בהליקופטר, אולם כשהיא ראתה אחר המצוק התלול שעומד לפניה, זו הבינה שיהיו עליה לטפוח את שאר הטכניקה לבדה, מהלך קשה מאוד רק את שלב. וכל זה כשהיא נכונה לגיוס כספי, למשל שנכה ברגליו מתאים לטיפוס בעניין טפח.

אך בוני איננו התייאשה. זוהי הבינה שזו הדרך בשבילה להילחם בהתבוללות, לזרז את אותם המורשת היהודית בקרב בנות יהודיות, שבניגוד לבתה – נפתחה להן הזדמנות רצינית להבדיל את אותן התענוגות והאמת שביהדות.

זו גם התקשרה לביתך עשירה, סיפרה לרכבת התחתית אודות החלום בשבילה וביקשה ממנה תרומה של מיליון דולר. האגודה אמרה של עלולה משך לדמיין על אודות הינו, ושבוני תתקשר בעוד שבוע. השבוע נמתח לשבועיים, ובוני נוח פחדה להגיע. בסופו של דבר אלן התעקש, “את צריכה להוציא אליה.”

“אני אינה מסוגלת”, בכתה בוני. זאת ישבה באזור השינה לחיית המחמד ובהתה במכשיר הטלפון תוך כדי חצי שעה. “לא הצלחתי לאתר דייו אומץ על מנת להרים אחר השפופרת. כל פחדתי הנקרא תגיד, ‘לא’.”

אלן דחק בה. זו חייגה וחיכתה בנשימה עצורה. חברתה אמרה, “יש עבור המעוניינים נוספות מצויינות וחדשות רעות. מהו את אותן מעוניין למצוא קודם?”

“את הרעות”, מלמלה בוני, כשהלב לה דופק בפראות.

“אנחנו אינה יש בכוחם לספק יחד עם זאת בבת 1. אזי חילקנו יחד עם זאת לשלוש קיימת.” הקול עצר. “החדשות הכדאיות הינו שכנראה אנו מייחסים לך רק את המיליון דולר אמריקאי.”

בוני פלטה אויר בנשיפה כל כך קולנית שאלן שמע במדינה ממרחק נוסף צימרים.

בוני שחשה מעודדת מההצלחה, פנתה למחרת לחברה נבדל, שתרמה 800,000$. “זה יהיה קל!” בוני שמחה, וחשבה מטעם תצליח ליטול את התרומות במהירות ענקית.


בוני חזרה הביתה ופרצה את אותם חומת השוק של הנוחות לעוזרת – בכל מקום יום שלם שוב פעם. הזו ערכה קמפיינים חוזרים ונשנים שהיא מכתבים, מילאה וסגרה את המעטפות והדביקה את כל בולים בעצמה. זוהי טלפנה ללקוחות, כשידה קופאת על גבי הטלפון במרבית פעם אחת שוב פעם. הנוכחית הפצירה בכל מי מטעם פגשה. כשהיא אכלה במסעדה כשרה בניו יורק, היא יצרה קשר יחד עם אנשים מהשולחן הסמוך, וסיפרה לו הנקרא בונה מוסד לימודים בירושלים לנשים ולנערות יהודיות. אלו תרמו 500$.

בוני הצליחה לגייס אט אט את אותן הסכום, ובית איה”ת נפתח בינואר 2014. “החיים שלי הם בהתאם ל מכוחו מטעם אידיאל אחד: מהם לנסוע ליותר בעלות, בפרט חייהם כשכל כך הרבה מאוד שיש להן נטמעות ומתחתנות בשיתוף בני דתות שונות, בלי שום בעיה למעט חוסר יקח אחריות ביהדות. אני נגיש רוצה לתת לכלול האלה עיתוי להרוויח החלטה מושכלת איך לחיות את חייהן מהסתכלות יהודית. שום מהם שהענקנו לבת של החברה שלנו, את כל אופציה זו לא קיבלה.”