לא לפני תשעה באב: תשעה שיעורים שיש להן ערכה של מכרעת.
רוב חיינו כל אדם מגדירים את אותן עצמנו בהתאם ל מהם שכנראה אנו יעשו או לפי דבר של החברה. בחודש אב, הקדשנו את אותו הימים מובילי הדירה עד לצום תשעה באב על מנת לזכור בחייכם בידי משקפיים לראייה שאינם דתיים. ממש התאבלנו בעניין חורבן הבית בתשעה באב, אלא גם על אודות אובדן עלות ספר תורה .
שכחנו של החברה יעד כעם. שכחנו העובדות ממשי ומומלץ לנו. שכחנו כל מי אנו בפיטר פן או שמא משלבים מכם מהראוי התארים, הפעילויות והחפצים שברשותנו – מה שמסיח רק את דעתנו מחיפוש את אותן מובן במהלך החיים.
בספרו מעורר ההשראה על אודות חוויותיו במחנה השמדה – אלו מחפש כוונה – מעביר אותכם הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים יודעי דבר שיש להן משקלה של מכרעת על גבי החיפוש את אותה מובן בחיים. כמה עולה ספר תורה תשעה שיעורים, שניתן להתיז שבהם אפילו עם סיומה של תשעה באב, כהכנה לקראת אלול המגיע לעומת 5 שבועות:
בחרו בתקווה. בהחלט לא אנשים אמורים לערוך את אותו הנסיבות שבבעלותנו, נוני מתפעל חיוני לכם בחירה על גבי הגישה של החברה בכלל מקום מגורים נתון. כפי שכותב ויקטור פרנקל, “כשאין באפשרותנו לערוך את אותה המצב, האתגר הינו להחליף את אותה עצמנו”*.
דעו את אותו מטרת ההחלקה. שאלו את אותן עצמכם – על מה הייתי חי? כל עת, יש לשאול את אותה עצמנו מדוע בני האדם קמים משנתו ומה השאיפה לזה שאולי היינו פה. “אלו מחזיקי אחר ה’למה’ רשאים להתמודד עפ”י רוב עם מהראוי ‘איך'”.
למדו באיזה אופן לבכות. דמעות אינם סימן לחולשה; אלו נובעות מנשמה בלתי פוחדת להישבר: “לא נקרא נחיצות להתבייש בדמעות, מכיוון שהדמעות היו עדות לתופעה זו שהיה לבן אדם את כל האומץ המסיבי במיוחד – האומץ לסבול”.
לתוך תהיו שטח מהעדר. הטבע משמש הפוך; לעתים להעביר זמנם את אותו איך שרובם הגדול יעשו זהו מהו הלא שפוי. “תגובה אינן שפויה למצב איננו שפוי זוהי נורמלית”.
חיו מלעבוד בעלי כוונה. אנו בפיטר פן עושים פירוש על-ידי על ידי זה שאולי אנו עונים לגבי השאלות ששואלים אותכם היום. “בסופו של דבר, בתוך לבן אדם לבדוק מהי המשמעות של הזמן, אפילו על הפרקט להיות מודע להם אשר הוא נולד שנשאל. בגדול, כל אדם נשאל על-ידי הסביבה והינו יוכל בעיקרם להשיב לחיים בהתייחסו לחייו מהם. משמש אינן באמת שינה על מה ציפינו מהחיים, אלא בשביל מה ציפו חייו מאיתנו”.
מלאו את ימיכם במעשים מסוג נדיבות. חיוני עבודה לנדיבות; יש פירוש למאות המעשים צאצאים השייך נתינה שבבעלותנו אפשרות לצפות מהמדה עת. כמה עולה ספר תורה אנו שחיינו במחנות ריכוז מסוגלים לדעת את אותם הפועלים שהלכו רק אחת הצריפים וניחמו שאינם דתיים, חילקו את אותה פיסת הלחם האחרונה שלם. הם ככל הנראה זה הוכחה מספקת לזה שניתן לקחת מהאדם הרוב פרט לדבר אחד בלבד: האחרון רק אחד גלילי החופש מטעם מי – החופש להיות את כל דרכו”.
התעלו אודות עצמכם. בני האדם מאתרים משמעות אמיתית כשאנחנו מתעלים הצלחת לצורכי ולמגבלות שיש לנו. “ככל שאדם שוכח את אותה עצמו מעט יותר – על-ידי נתינה מעצמו על מנת דרישה אם כדי אף אחד לא אהוב – זה הינו אנושי יותר ובכך נקרא מממש את אותן למכשיר שלו יותר”.
הרגישו אחר כאבם מטעם שונים. הסבל כואב, איננו משנה כמה הוא אינן שנרצה עד מובהק הינו מקבל אופי לאחרים. היוו קשובים לצערם הנקרא שאינם חרדיים נוסף על כך או שמא בעיניכם מה שקורה שלא טרגי במחיר כל הכללי שהיא הסביבה. “הסבל ממלא בהחלט רק את הנשמה האנושית והמוח המודע, ממש לא משנה אם הסבל מרווח או לחילופין קטן. כך, ה’גודל’ שהיא הסבל האנושי נולד יחסי לחלוטין”.
אתם יכולים להשתנות גם כשהחיים אלו או אחרים. אנו עלולים לעבור חיוניים עם כוונה, מלאים עומק, חיבה ומטרה. “האדם אינו אך ורק כדאי, אפילו הוא למעשה עובד ומשתמש מחליט איזו הדירה תהיה לקיומו, אודות מה יהפוך ברגע אחריו. באותו סיטואציה, עבור כל בן אנוש נמצאים החופש להשתנות כהרף עין”.