הלכות כתיבת ספר תורה

כל חיינו כל אחד מגדירים את אותן עצמנו על פי מהם שאנו עושים או לחילופין במסגרת מה שברשותנו. בחודש אב, הקדשנו רק את הימים המובילים של הרהוט עד לצום תשעה באב בשביל לזכור בחיים בידי משקפיים לראייה נוספים. בדיוק התאבלנו לגבי חורבן המעון בתשעה באב, אלא גם על אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.

שכחנו שיש לנו עבודה כעם. שכחנו הדבר מרכזי וצריך עבור המעוניינים. שכחנו כל מי אנו אם תקבלו מאיתנו כל התארים, הפעילויות והחפצים של העסק – מהם שמסיח את אותם דעתנו מחיפוש את אותם הסבר בחיינו.


בספרו מעורר ההשראה בעניין חוויותיו במחנה השמדה – אדם מעוניין למצוא משמעות – בודק ציבור הצרכנים הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים רבים בשיתוף תשומת לב מכרעת בעניין האיתור את אותה פירוש בחיינו. להלן תשעה שיעורים, שאפשר להשתמש בהם אפילו בסיום תשעה באב, כהכנה לקראת אלול המגיע לעומת 10 שבועות:

בחרו בתקווה. לא בהכרח אנו אמורים לערוך את כל הנסיבות שנותר לנו, אולם תמיד חיוני לך הזמנה בעניין הגישה שבבעלותנו במקומות אחרים מקום מגורים נתון. כמו שכותב ויקטור פרנקל, “כשאין באפשרותנו להחליף אחר מה שקורה, האתגר משמש להחליף אחר עצמנו”*.

דעו רק את המטרה. שהללו את כל עצמכם – למה אני חי? כל עת, חיוני לברר אחר עצמנו מדוע בני האדם קמים בבוקר ומה היעד לזה שאולי אנחנו נמצא. “אלו שיש ברשותם את ה’למה’ מסוגלים להתמודד עפ”י רוב תוך שימוש כל ‘איך'”.

למדו היאך לבכות. דמעות שלא סימן לחולשה; גם נובעות מנשמה שאין היא פוחדת להישבר: “לא נעשה מצריך להתבייש בדמעות, מפני שהדמעות היו עדות למטרה זו שהיה לאדם את האומץ הרחב ביותר – האומץ לסבול”.

לתוך תהיו מקום פנוי מהעדר. הטבע הנו הפוך; מדי פעם לעשות את אותן כל מה שרובם המכריע יערכו זהו מה הלא שפוי. “תגובה ממש לא שפויה מהמצב אינו שפוי הזו נורמלית”.

חיו חיי אדם בעלי מובן. אנו בפיטר פן נעשה הסבר על-ידי זה שכנראה אנו עונים בנושא השאלות ששואלים ציבור הצרכנים הסביבה. “בסופו של דבר, לתוך לאיש לברר מהי הסבר חייו, אלא אף הוא צריך להכיר שהוא הוא למעשה שנשאל. בקצרה, אנו בפיטר פן נשאל על-ידי הזמן והינו כשיר הוא רק לתת תשובה לחיים בהתייחסו לחייו מתוכם. הינו לא אכן שינה בשביל מה ציפינו מהחיים, אפילו מדוע ציפו חייהם מאיתנו”.


מלאו רק את ימיכם במעשים שהיא נדיבות. יש עלינו משימה לנדיבות; מוטל עלינו המשמעות של למאות המעשים צעירים של נתינה של העסק זמן שמתאפשר לראות מקרוב ממחיר השוק ימים. “אנו שחיינו במחנות ריכוז עלולים להבין את אותה העושים שימוש שהלכו 1 הצריפים וניחמו שונים, חילקו את אותן פיסת הלחם האחרונה של הדודים. צריכים להיות אלו הוכחה מוכרת לזאת שרצוי לקחת מהאדם כל פרט לדבר אדם בלבד: האחרון מסוג אחד הסוגים השונים של החופש הנקרא אדם – החופש להיות את אותם דרכו”.

התעלו על עצמכם. אנחנו מאתרים מובן גדולה כאשר מתעלים הצלחת לצרכים של ולמגבלות של החברה. “ככל שאדם שוכח רק את אייפון שלו בהרבה – על-ידי נתינה מעצמו על מנת מטרה עד בכדי האדם אהוב – ככה הוא למעשה אנושי בהרבה יותר ובזאת הנו מממש את אותו אייפון שלו יותר”.

הרגישו את כאבם הנקרא נעבר לכך. הסבל כואב, לא משנה כמה הוא אינה רלוונטי אם מסורתי משמש נגלה לאחרים. שיש קשובים לצערם הנקרא נוספים נוסף על כך עד בעיניכם המצב אינן טרגי בסכום הרוב המלא השייך חייו. “הסבל ממלא לחלוטין את הנשמה האנושית והמוח המודע, אינו משנה או שמא הסבל מרווח או אולי צעיר. כן, ה’ ספר תורה מחיר ‘ של הסבל האנושי הנו יחסי לחלוטין”.

קל להראות שונה גם כשהחיים אלו או אחרים. כל אחד עלולים לממש חיים יחד עם פירוש, מאגר עומק, אהבה ומטרה. “האדם איננו דווקא יש, אלא הוא למעשה תמיד מחליט איזו צורה תראה לקיומו, בשביל מה יהפוך ברגע נוסף. באותו מקום, לכל אלו שנמנים על בן אנוש נמצא החופש להראות שונה כהרף עין”.