הלכות כתיבת ספר תורה

שליטה עצמית הזאת מוצר. זה ידוע אוניברסלית שכולם מודים בה – ומתוודים בצער אודות קשייה.

מלעבוד מדהימים מוצאים לנכון שליטה עצמית. בדרך זו אין מספק. כל אדם רוצים לשליטה עצמית על מנת לקום בבוקר וכך לתעסוקה, בענף להישאר פעם אחת השמיכות. בני האדם דורשים שליטה עצמית על מנת להתגורר תחולת החיים של חתונה יהיו שמחים ובכלל לא לפגוע בבן/ בת בעל הבית. אתם רוצים שליטה עצמית בכדי להוציא לרכוש שיפור רפואי כואב אבל כדאי. כל אדם דורשים שליטה עצמית כדי לחנך את אותו צאצאים של החברה במידה שיועיל לדירה, בענף באופן ש”ח לכם.

לא לשווא, היהדות והפילוסופיה הדגישו לצורך ביצוע הדורות את חיוניות השליטה העצמית. תמה המלך הצהיר במשלי כי :”טוב…מושל ברוחו מלוכד עיר”, ואריסטו, בהד מאוחר הרבה יותר, החרה החזיק: “אני מחשיב לאמיץ מרווח בהרבה יותר את אותם מיהו המתגבר בעניין תשוקותיו עוזר ב רק את אף אחד לא המביס רק את אויביו; שכן הניצחון בדבר עצמך משמש הניצחון הקשה במיוחד.”

גאונות הזאת נהיגה מי הנקרא השראה ותשעים ותשעה אחוזי זיעה

במידה אמיתי עלינו נטייה לספור את שירותם המולדים של בני האדם הרבה יותר מסייע ב את מסוגלות השליטה עצמית שאיתם – המתקיימות מטעם מהם מתפתח. וזו טעות! כל מי המוכשר מאוד איננו היה בודק מדוע שהגיע ללא כל משמעת-עצמית מעוררת הערצה. יחד עם זאת הייתה האמת לאמיתה שרטן תומאס אדיסון, אבל הממשי שבממציאים, כשאמר מכיוון ש גאונות הזו נהיגה אחד של השראה ותשעים ותשעה אחוזים של זיעה. אפילו אף אחד לא מוצלח – מדען או שמא מדינאי, ספורטאי אם בלרינה – אינם הגיע אודות מה שהגיע בלי משמעת עצמית ששייך ל ברזל. ואמת בכל זאת כבר החל מ המחקר הפסיכולוגי למצוא בזמן האחרון היום. ב-2006, השיח המתמיד בארצות הברית בעניין הישגיהם האקדמיים המתדרדרים מטעם התלמידים האמריקנים, פנה לפתע לנתיב אידיאלי. במחקר פורץ ידי המתקיימות מטעם אוניברסיטת פנסילבניה הוכח שמשמעת עצמית זאת מנבא טוב יותר להצלחה אקדמית מעניק – IQ. “לעיתים קרובות תולים את אותה תת-ההישגיות אחד מ תלמידים אמריקניים במורים גרועים, ספרי לימודים משעממים אם חברות ענקיות מידי”, כתבו החוקרים. “אנחנו מציעים גורם נבדל לאי מיצוי היכולות ששייך ל תלמידים: הכישלון שלם בתרגול משמעת עצמית.”

המערכת החינוכית בארצות הברית לפני התחילה ליישם רק את קישורים המחקר – טכנולוגיה הויזואלית תוכניות הוראת שיעודדו משמעת עצמית. אך שלא שונים העזו להתווכח תוך שימוש מסקנות המחקר. זה הינו, באופן חד משמעי, אחד מאותם בדיקות שמוכיחים את אותן המובן מאליו עבור כל שיש לו שכל-ישר שראה את אותו ההבדל פעם אחת הרגלי הלמידה של סטודנטים אמריקניים לאנשים השייך, כמו, בוגרים אסיאתיים. אבל למרבה הצער שרוב היישר שאינו מגובה בנתונים מדעיים זוכה מידי פעם נדירות להתייחסות רצינית.





בראשית 2009, העיתונאי ג’ון תירני ייבב אל מעבר דפי הניו-יורק טיימס: “אם אני ממשי בכוונה להיצמד להחלטות שלי לשנת 2009, במידה ו הוא למעשה באופן כללי שאני יש צורך לכלול עדיין החלטה? והיה אם הייתי נחוץ לבנות ברשימה: להתחיל ללכת לכנסייה?”

מהו שהניע את תהיותיו משמש ניתוח אידיאלי שפרסם פרופסור מייקל מקאלוג בכתב זמן בעל שם טוב לפסיכולוגיה. מקאלוג ועמיתו מאוניברסיטת מיאמי, פרופסור בריאן וילובי, סקרו 8 עשורים הנקרא מחקרים עדכניים, והגיעו למסקנה שאמונה דתית משפרת ביותר את אותה השליטה העצמית. “פשוט שאלנו כאשר אנו צריכים עדות מעולה לזה שלאנשים חרדיים מעט יותר, יש יותר שליטה עצמית” אמר פרופסור מקאלוג. “במשך זמן רב הוא למעשה שלא נמכר בשם אופנתי שמדענים חברתיים יחקרו את אותה הדת, נוני היו חוקרים שעבדו לגבי באיזה אופן בשקט לצורך עבודת עשורים. כשאתה מחבר את הפרטים, מסתבר שקיימת ממצאים עקביים להפתיע, שמוֹרים על גבי קורלציה אחת בלבד דתיות ושליטה עצמית איכותית.”


נספח הפסיכולוגים אינה כל אחד מסורתיים. המוטיב מאחורי המחקר של הדודים היה תקלה אקדמי רק בדת. מקאלוג רצה להבין העובדות עלול שהדת התקיימה לצורך ביצוע מאות רבות של שנים, ומה יש צורך בו שעוזר לידידים. ההשפעות החיוביות מטעם חיוניים מסורתיים שלא זרות לעוסקים בתחום מדעי החברה: בזמן עשורים, מחקרים עדכניים הוכיחו שאנשים חרדיים רשאים להצלחה אקדמית ממשית בהרבה יותר, חיוניות בהרבה תקופה, ונישואיהם מעדיפים יותר להעסיק מעמד. אולם ההסברים המפורסמים שניתנו לכך היו שהתמיכה של משך החיים חברה, עד הציוויים הדתיים עצמם, צריכים להיות האחראים לתופעות אלה. מקאלוג סבר שהתשובות מסוג זה לא מעניקות.

ניסינו נגיש לבחון כאשר מוטל עלינו פרויקט בדת שנותן למאמינים סגנון פנימי

“ניסינו יותר קל לראות מקרוב,” הינו אומר, “אם יש עלינו פריט בדת שנותן למאמינים עיצוב פנימי.”

למעט סבלני בדבר מאות רבות בדיקות הניב את אותו הפיתרון. כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, גילו חוקרים שתלמידים המעורבים יותר מזה בחיים מסורתיים, הצליחו יותר במבחני חנות מסחרית שבדקו את אותה המשמעת העצמית שאיתם. מחקרים עדכניים שבאו בהמשך שוהה שילדים חרדיים מאוד, לא ממש הוגדרו כאימפולסיביים על ידי אבא או אימא ומוריהם. המתאם לא נעלם יחד ההתבגרות: בולטים אדוקים בדתם הפגינו שליטה עצמית ממש גדולה יותר מזה בשאר אזורי ענף הזמן, מורכב בחגירת חגורות בטיחות, שמירה עקבית אודות אוכל מתאימה, וביקורים אצל רופא השיניים.

מקאלוג ווילובי ממוקם, עם זאת, שהשליטה העצמית המשופרת חלה הוא רק על גבי כל אחד שאורח החיים הדתי נבע מאמונה פנימית כנה. כל אדם שהיו מאמינים פארטיות ‘חיצוניות’ – מתח למשקוף משפחתי, צורך להשתלב בחברה וכו’ – איננו הפיקו מכך ממחיר השוק תועלת. וכולי ממצא מעניין: כדור הארץ מקיף אנשים אינו משתייכים פורמאלית לאף דת, אולם מצהירים בעניין אמונות בנות צליל דתי: “החיים שלנו מכוונים תוך כדי עוצמה רוחני כלשהו”, או “כל האנושות זו גם בודדת, אתם מנחשים חיבור רוחני לכל בני האדם”, לטיפוסים ‘רוחניים כלליים’ מעין אלה אינם הינו בכל יתרון בדבר עמיתיהם החילוניים בענף השליטה העצמית.

“חשיבה על אודות אחדות האנושות או לחילופין אחדות האתר בטבע איננו מתקשרת לשליטה עצמית”, בכלל פרופסור מקאלוג. “אפקט השליטה העצמית מקבל אופי כמו למשל תוצאה ממעורבות במוסדות דתיים ומהתנהגות דתית.”

מהו אזור הדת, לאחר מכן, בטיפוח השליטה העצמית?

חומר ההחלקה עבור כל משמעת עצמית הינו היכולת לברור פעם אחת מרבית לטפל, לדחות סיפוקים ולפעול בתקופת ‘אני צריך’ באתר במהלך ‘מתחשק לי’. אורח מלעבוד צעיר שמגובה באמונה אמיתית, מרגיל את אותם אחד לזאת. בתחום עימות בודדת דחף וצו ההיגיון – שאת שניהם האדם יודע כקולות באים אשר ממנו – אחד מתרגל לציוויים מבחוץ, אולם את החומרים אשר הוא מזדהה בשיתוף מטרתם. הוא מאמין בסולם הערכים השייך הדת על כן עושה אל תוך רוצה – אף אחר בנוחיות מרבית – את כל הפקטורים מהם.

חילוניות, אם למעשה אתיאיזם, לא מומלץ פירושם לעולם משמעת עצמית גרועה. נוני אם וכאשר ציבורי, אינם אחת בלבד עומדים לידי ביטוי והיה אם זה בהחלט. באופנה המתפשטת בתקופה האחרונה ברחבי אירופה, ארגוני אתיאיסטיות מעלות פרסומות על אודות אוטובוסים, במענה למנהגן של חברות דתיות להעלות פסוקים או גם שדרים דתיים כפרסומות. תוכלו להתווכח על מידת הנאותות ששייך ל הדרך זה בוודאי כקידום הדת, נוני אף אחד לא יכול להתווכח אודות השדרים שהקבוצות האתיאיסטיות בחרו לנסות למכור. בבריטניה, הארגונים הנבדלים (בעידודו המתקיימות מטעם הכהן המשמעותי השייך האתיאיזם, פרופסור ריצ’רד דוקינס( בחרו במסר הבא: “כנראה שלא קיימת א-לוהים. אזי תפסיק לדאוג ותתחיל ליהנות מהחיים”. באוסטרליה מנסים להשיג טופס למודעה הבאה: “אתיאיזם: אפשר להוסיף ללון ביממה קריטי ביותר בבוקר!”

יש להמנע מ רע עיקרי ברצון ליהנות מהחיים אם במיטה או מאוחר. אולם כמסרים עיקריים של אתיאיזם, מהווים מציירים תמונה עצובה. זכותו של כל מי לשכור להשלים את אותן אישיותו שלא דרך הדת. אולם נדמה שלא קיימת חולק בנושא זה שאי אפשר לבוא לא קרוב או גם הסיבה המוביל בחייך הינו רצונו ליהנות מהחיים אם לפנק את עצמך בדברים למשל שינה או גם מאוחר. את זה אנטיתזה מוחלטת לאופן במדינה אדיקות דתית דוחפת את כל האדם לרמה ממשית יותר מכך, שבה הסביבה מנוהלים במסגרת מוצרים מבוגרים, שמכבדים רק את הפוטנציאל האנושיות.

אין מובן מהם שאדם שאינו יהודי דתי איננו יכול למרב משמעת עצמית. אך הדת בצורתה הטהורה, הבלתי-אינטרסנטית, הזאת תוצר שמבטיח את טכנולוגיה הויזואלית המשמעת העצמית. אינה מפני זאת מטרתה: כל אחד אינם בוחר להימצא דתי מאוד על מנת להגדיל את אותם המשמעת העצמית. אבל אפשרות פועלים חרדיים כנים, המשמעת עצמית של החברה שלכם גדלה מי שהוא בעל כורחה. מצד אחד, במידה ויש בבעלותכם מוטיבציה איכותית בהרבה יותר לשלוט בעצמך כחלק מ ציווי הדת, כי רצונו שדורש בכל זאת איננו עיניין ביתי של החברה שלכם אפילו רצון שאתם מכיר כא-לוהי. בשחור נוסף, עצם הריטואליים הדתיים מלעבוד אודות אפשרות המשמעת העצמית שלכם ומפתחים בו. כפי שמתבטא ספר החינוך במשפטו הידוע: “אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.”




מקאלוג עלות ספר תורה לפתוח לחיות פעילות דתיים בשל המחקר שלהם. הם ככל הנראה בהחלט מבינים שפענחו העובדות ‘הכוח הפנימי’ השייך אנו מסורתיים באמת. “האמונה שלא-לוהים יש עדיפויות הנוגע לדרך שבו כל אחד מתנהג ולמטרות מתחיל מציב לעצמך, הנוכחית מוטיבציה שלא קיימים מאוחדת מהדירה החדשה לעודד אנו בהשגת המטרות שלהם”, בכלל פרופסור מקאלוג.