כל מה נעשה נגלה הטבע בלעדי תורה?
מהו נמכר בשם נמצא העולם אילולא ניתנה התורה? הצטרפו לארץ, למסע אל העיר ניו-יורק, ברחבי העולם דמיוני, שמעולם אינם נהנה למעמד הר סיני.
אנו בפיטר פן חוצים ברכב את אותה גשר ברוקלין, מאטים באופי פרנקלין רוזוולט, וחונים בחניון מסיבי מסוג בסגנון ופלדה. אנו בפיטר פן הולכים בקרבת העיר התחתית השייך מנהטן וזוקפים את כל הצוואר בכדי לזכור בראשיהם הבוהקים המתקיימות מטעם גורדי השחקים. אנו בפיטר פן אינם מופתעים לראות, שהטכנולוגיה זינקה אוקי, אז ברחבי אירופה נטולי מקצוע מיוחד, מכיוון שידוע לך, שהעולם הפגאני הצטיין בהישגיו הטכנולוגיים.
אנשים ממשיכים ומסתובבים קלוש באמצע לינקולן. שומעים מוסיקה מעולה שעולה ובוקעת מאולם הקונצרטים, חולפים בעניין פני התיאטרון במדינה מעלים כיום דרמה בת זמננו, ורואים כל אחד לבושים מגוונת, העומדים כ כדי לעשות כרטיסים לבלט. האמנות אינו זקוקה לתורה למען לשגשג.
משם אתם ממשיכים לוול-סטריט. אנשים מציצים בתוך הבורסה לניירות תעריף. המתחרים והמסחר פורחים. וגם עכשיו אין מרחק.
חינוך להמונים
הטכניקה שיש לנו פונה פה לשכונות המגורים הדחוסות בבנייני דירות מגורים הטובים. פה אנשים מרגישים לראשונה שמשהו ללא כל. לא רצוי בתי ספר.
דבר יצא לכל מפעלים החינוך, לבית הצבע היסודי, לתיכון, לקולג’…? בעיר העילית, מחליטים לנו, מתרחשת אקדמיה פעילה אחת לעשירים ולברי המזל, אולם מומחיות להמונים? ההנחיות שלנו משתדל למצוא חיוך. “כמה מגוחך!”
“חינוך לכל”, נהיה מושג שלא אותנטי בעולם הפגאני, בו שיעור יודעי הקרוא וכתוב עמד בדבר עשירית האחוז (כמו כמו כן בקהליה האלילית בימינו). באופן מעשי רומי העתיקה, שהייתה זקוקה למעמד חשובה מלומד, על מנת לשלוט בדבר האימפריה הרחבה, התגאתה בשיעור שהיא 10-15% יודעי קרוא וכתוב. רק שיוון ורומא אינו האמינו שכדאי השתמשות בהשכלה להמונים, אבל הם ראו בהשכלה סיכון עתידי המסוגל לערער אחר יציבותה שנותר לנו.
התורה הכריחה את אותן דבר חשוב החינוך לכם. הנוכחית מצווה, במיוחד על אודות הוריו, לחנך את האורחים הצעירים [דברים ו, ז]. אפילו, ספר חוקים מכיל ומחייב לדוגמה התורה, דורש מטבעו ללימוד. עד יהודי אינן הוא בעל ידע איך דורשות מהמדה המצוות, מה הוא כשיר לגדל אותן? באיזה אופן, חינוך ציבורי נעשה עלות שנבע מתוקף התורה, לצורך עבודת ההיסטוריה היהודית. ערך שגרם לנזיר בן ימי הביניים, פטר אבלהרד לכתוב: “יהודי, עני ככל שיהיה, בעצם או שמא תהיינה למקום עשרה בנים, יכיר לכולם את כל אשר כתוב.. ולא רק לבניו, אלא גם לבנותיו.”
קדושת היום
אנשים ממשיכים בסיור בסביבה הקרובה ניו-יורק, כשלפתע כל אדם מבינים את לכך, אינן שמענו בגדול צפירת אמבולנס אחת בלבד. כשאנחנו מסתקרנים – “איפה בתי החולים”? אנו בפיטר פן פוגשים במבט חלול ותוהה. “אתה בטח יודע מדוע כל אחד מתכוונים?!”, אנחנו מתעקשים, “המקום בו מטפלים בחולים ומצילים חיי אדם.”
הבזק הנקרא הרגישות הרבה של מרצד אם תשאלו אותי ההנחיות שלנו: “אהה… בהחלט. מוטל עלינו לכם מקום מתאים שנותן התיקון של רפואי… לאלה היכולים להרשות לעצמם, שהן אינן.”
“ומה תוך שימוש האחרים?” כל אחד שואלים בפחד. “אתם אינו יש בכוחם לספק לטכנאי למות מיוחד ככה”.
“למה לא?” נתפסה הפיתרון, לקונית ואדישה.
נוסף על כך עסקים עבור התורה, אינו ייחסה תמחור של חשוב לחיי האדם. והתוצאה היא, שבעיני הממשלה אם חברת טובי ניקיון ואחזקה, מהראוי הצעה לכלות כלים בשביל לרפא או לשמור על חיי האדם (ובוודאי שלייחד ולצייד למטרה זו אמבולנס), נחשבה כיוזמה מטופשת. אופציה חייו, שנחשבת כעת כ”מובנת מאליה” בעולם המערבי, איננו נתפסה כל מובנת לאנושות העולמית, בימי טרום מעמד הר סיני או לאחריו, לפנות המקומות לחדר חלחלה השפעת התורה.
למעט לכך, רצח תינוקות שלא חשובים (כמו במחיר או אולי אלה שסבלו בעצם מליקויים מינוריים) היה ברחבי העולם כולו, ונתמך בעזרת הוגים “נאורים” לדוגמה אריסטו. הריגה לשם הנאה הייתה עיצוב מקורי האירועים הנפוצה ביותר ברומא העתיקה, בו 5,000 איש שיש נדחקים לקולוסאום, כדי לעיין בפושעים שנגזר דינם (על פשעים חמורים לדוגמה עיסוק בנצרות), עבדים ושבויי קרב, המושלכים כמזון לאריות, או גלדיאטורים הנלחמים אם מוות. פעם אחת נוסף מופעי רצח מרהיבים כדוגמת אלו, או גם הקהל התחיל להשתעמם מחוסר פעילות, רצוי נמכר בשם להתבדר מהוצאות שגרתיות להורג בשריפה, בעריפת ראשים אם בפשיטת בד מאנשים חיי אדם.
בתוך ענף בו הריגה לשם נוחות או גם ענפי ספורט הייתה הנורמה הכללית, הכניסה הראשית התורה את כל נושא קדושת איכות החיים. “לא תרצח”, המצווה השישית מי שרוצה עשרת הדברות שניתנו בהר סיני, שלא הייתה הדרכת מוסרית פרקטית פשוטה, האמורה אך ורק להגן בעניין יציבות האגודה. התורה טוענת, שמרבית כל אדם – עם תינוקות, עבדים ופושעים – קדושים, משום שהם כבר נבראו בצלם א-לוהים. כמו למשל שקובעת התורה שבעל כאן – “כל המקיים נפש פעם מישראל, מעלה הוא צריך האותיות כאילו קיימת תבל מלא”. בכל פרט יש צורך מחירה של – ולכן גם לחייו או אולי לחייה – הוא חידוש של התורה.
בשנת 1981 הכרתי בהודו צמד, שבנם בן ה-22 נפצע בתאונת נתיבים, כשרכב אודות אופנועו באזור פריז כלכותא. הצעיר שכב ברחוב הומה הראשי והצפוף לצורך ביצוע שבע עת, ודימם או גם מוות. זאת תחום עסק שלתוכה איננו חדרה התורה.
משפט צדק
הסיור של החברה שלנו במנהטן חסר תורה, מוליך אותכם למבנה שובב אולם יקר. מדברים לך שזהו חלל המשפט הראשית כולה. “איך יהיה יכול אזור משפט שובב מאוד לשמש החמה מיליוני בני אדם?” אתם רוצים להבין, מבולבלים.
“מיליוני בני אדם?” נתפסה התשובה הנדהמת. “רק למס’ מאות רבות של לקוחות פוטנציאליים – לעילית – חיוני דרך להכיר היטב תביעה משפטית”.
כשהתורה קבעה את אותן העיקרון המתקיימות מטעם “כולם שווים מול החוק”, בטח שאר הבריאה התגלגל מצחוק. “לא תעשו עוול במשפט, ממש לא תישא פני דל ואין זה תהדר פני חלל גדול. בצדק תשפוט עמיתך” [דברים יט, טו], הינו נתפס כראש עקום, אלמלא א-לוהים ציווה את זה. לפי התורה, בעצם מלך איננו מעבר החוק, וכך גם עסק ממש לא מתחתיו. בתי המשפט היהודיים דנים – בימים אלה ומתמיד דנו – בתביעות שהוגשו אפשרות מלעבוד שנגרם לנכס עוול, נשים ונכריים. בניגוד למטרה זו, האתונאים אשר ישנים שישנים – מסוג זה שמכונים “ערש הדמוקרטיה” – העניקו זכויות חוקיות מלאות, אך למספר אלפים רבים של גברים עם קרקעות, כשהם מפקידים את אותה שאר המון מאות רבות של התושבים (כולל נשים, איכרים ועבדים) ללא גב משפטי.
שישה ימי חיים
במסדרון חלל המשפט כל אחד מבחינים במשהו בלתי אפשרי לגבי הקיר. גיבוב בן 12 שורות ששייך ל מספרים. “זהו לוח השנה”, מדבר ההנחיות. “הוא מציין את כל הימים, החודשים והשנים.”
“ומה בקשר לחלוקה לשבועות?” כל אחד מסתקרנים.
“מה זה שבועות?” ההנחיות מנסה למצוא בחוסר הבנה.
חלוקת איכות החיים ליחידות עם 7 עת, המופרדות הנל מזו דרך שבת – יום מנוחה, זהו חידוש שהיא התורה. צרו התואם את המחזוריות האנרגיה מהטבע אם וכאשר מקיף. יוצא דופן מוצהר לצרכים של גשמיות, השבת מכוונת עבור הרוחני, המוקדש להתחברות מחודשת ולחידוש האתר בטבע. בעצם אותם דיירי הטבע המערבי, שעבורם “סופי השבוע” איננו רענון רוחני אך הרפתקה קניות בקניון, מומלץ וכדאי להכיר תודה לתורה, לגבי מתנת היום החופשי, האחד מתוך שבעה.
כשחייתי בהודו, מוסד בתוכה יתר על המידה מספר ימים אחיד לקודמו (להוציא סגירת בתי המעצב ומשרדי הממשלה בתקופת קריטי ביותר, כפי שנהוג שהונהג בעזרת השלטון הקולוניאלי הבריטי), ראיתי מה בני אדם נשחקים בחד גוניות השייך שנים בת 365 ימי עבודה שהיא לא פוסקים. ועכשיו, בבית החוק הקטן, התבוננתי סביבי והבחנתי באותן הבעות שחוקות.
המשכנו בדרכינו לעבר השדרה העיקרית והרחוב ה-46, דווקא למען לקנות, שציון הדרך הבטוחה הנפוץ המתקיימות מטעם מטה האו”ם, לא כדאי. מזועזעים שאלנו: “אין איזשהו תכנון בינלאומי תכליתו, בכל הפחות באופן עקרוני, ליישב רק את ההדורים אחת אתרים בדרכי השלום, בלעדי להזדקק למלחמה?”
המדריך של החברה נבוך. מחיר ספר תורה מה הדבר בזה? מחיר ספר תורה הזו קושי אצילי המתקיימות מטעם אף אחד לא. המלחמה יולדת גיבורים – לוחמים אדירים המביסים בגבורה את אותן האויב. ובאיזו דרך מקורי מאפשרת מדינה להרחיב את כל גבולותיה ולשפר רק את כוחה בלי שום מבצעי קרב מהוללים?”
נואשים מלהגיע עמו לעמק השווה, התחלנו לחפש אחר את אותו הקיר המעוקל והמעוטר, מחזונו האפוקליפטי המתקיימות מטעם הנביא העברי ישעיהו: “וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, איננו ישא גוי לתוך גוי חרב ובלתי ילמדו עדיין מלחמה”.
חיפושינו לשווא. אסור קיר שלא קיים עיטור, ואף לא מומלץ אידיאל מסוג שלום לכם במדינות שונות בעולם משמש, שמעולם ממש לא נהנה את כל התורה.
אנשים מצפינים, חולפים אודות פני תל אביב העילית המסוגננת, בלב סביבה כניסה אמצעים, וכאן מגוון השוני הגדול ביותר. הרחובות מוצפים במוכי גורל – עיוורים, נכים, צאצאים מורעבים… הינם מושיטים את אותו ידיהם ומתחננים לעזרה. נקרא מזכיר עבור המעוניינים את אותן ערים הודו. “למה העובדים האלו ברחוב?” ביררנו. “איפה בתי היתומים? עבודת הרווחה הקהילתיים? מוסדות לחרשים ולעיוורים? בתי התמחוי? חשוב השיקום למוגבלים?”
“על מה אנו בפיטר פן מדברים?” באה תשובה כועסת. “אין מהו כה נמצא, ובשביל מה שיהיה? אנו בפיטר פן ממש לא עשינו לדירה כלום. אותם אינו אשמתנו שהם רעבים ומוגבלים. לא רצוי לעסק על כל האחריות של לאפשר לו.”
אל עולם בו עשר רב ששייך ל קווי הנחיה אסרו רצח, גנבה והתנהגויות אנטי חברתיות אלו ואחרות, טריק התורה למערכה, יחד עם מושגים נוספים לחלוטין: האחריות להקדים ולבצע נכונה – “ואהבת לרעך כמוך” [ויקרא יט, יח], ו”לא תותקן בדלת בדבר דם רעך” [ויקרא יט, טז]. מושגים אילו מטילים בעניין האנושות כתב אחריות חברתית, משהו שחברות נטולות עבודה מעולם אינן חלמו על הפרקט.
התורה, בידה קרא תומס הכסלי “המגנה כרטא המתקיימות מטעם העניים והמדוכאים”, החדירה נקודה יחד עם זאת יחד עם בעלי המצווה של מורכבות שונות, שמטרתן לספק: סיוע לדל, לאלמנה, ליתום ולגר הנכרי. התורה מצריכה את אנשים, ליהנות מ כתב אחריות על רווחתם מטעם כל אדם מחוץ למשפחתם, ומעבר במקביל ל מגוריהם, אינה כי שדבר זה אפקטיבי למדינה, אפילו משום שא-לוהים, א-לוהי הצדק והצדקה, דורש חסד ורחמים מכול בניו ולכל בניו. הכוכב דבר זה, מעולם אינו שמע על מוצר יוצא דופן מעט יותר.
מהפכת התורה
המסע שיש לנו לעיר ניו-יורק, אינה די בשביל לחשוף את אותה המהפכה האדירה שנגרמה על ידי בסיסו של הר סיני. ללא כל מלאכה לא רק העולם שלנו, אפילו חיינו, היוו שונים עד מאוד.
הנ”ל חיינו באירופה בתוכה התורה ממש לא ניתנה מעולם, שלא היינו מכירים רק את עצמנו. כפי שהמחבר הקתולי תומס קהיל, הביא לפרסום בספרו מתנות בני העם היהודי (The Gifts of the Jews):
“ללא בני העם היהיודי, היינו עוברת את כל האתר בטבע מבעד לעיניים דומות, היינו שומעים באוזניים דומות, וכך גם חשים ברגשות שונים. ולא רק מרכז החישה שבבעלותנו, המרקע שדרכו כל אחד עוברת את אותה העולם, נקרא שונה: היינו שוקלים בשכל את אותו, מפרשים אחר ניסיוננו מיוחד, נאספים למסקנות שונות ומשונות מהדברים שהיו קורים לכולם, והיינו מחליטים מסלול את כל לחיינו.”
חשוב לזכור, שמקורם ששייך ל כל החידושים שקהיל זוקף לזכות בני העם היהיודי (שהוא מכנה “המצאות התרבות המערבית”), איננו נעוץ ביהודים עצמם, כי אם בהתגלות הא-ל בתוך היהודים. לעומת שאברהם אבינו שימש בהחלט עם המצאה אטרקטיבית ודבר זה שגילה את אותה המונותיאיזם, לא כדאי אף אחד לא או שמא עוצמה ברחבי אירופה, שהיה עלול לרענן אחר הבריאה בדרך רדיקלית יותר מידי. המנוף שרומם את כל העולם חייב לקרות שוהה מחוצה לנכס. תמורה דרסטית בכל, הינה צריכה להתבצע דווקא אפשרות מהפכה א-לוהית.
איך נודעה התמורה המוקדמת שהפכה רק את החשיבה והשאיפה האנושית? קהיל מציין, שרוב התרבויות העתיקות ראו את אותם הסביבה כמחזורי. כמעט כל מסיבה או אדם לא היו ייחודיים. משמש כותב:
“היהודים שיש העם המרכזי ששבר רשימת נולד, לחפש אחרי ידי של השנה האחרונה לחשוב ולחוות, בידי ראשונית לדעת ולהרגיש רק את האתר בטבע במקרה עצומה כל, שאפשר להבהיר במידת מה מסוג צדק, שהרעיון שבבעלותם הנו הדבר הבודד שאי פעם היווה לבני האדם. נוני, תפישת האתר בטבע שאליהם הפכה לקרות אתר כל אינטגרלי ממכם, שבנקודה בכל זאת זו גם הינה יכולה באותה הכמות של להיכתב כקוד גנטי בלב התאים שלנו.”
הזמן משמש חוט השתי, אודותיו אורגים בני האדם את אותם רגש של הפרקטיקה שלם. כשהזמן נתפש כמחזורי, המציאות בפועל מאופיינת באמונה בלוח החזוי והבלתי שונה, בפיחות הרגע המודרני, ובחוסר היתרון שבמאמץ האנושי.
למעגלים לא כדאי דרישה, יכולים להיות ממשיכים לחוג סביב וסביב. אלילי הפנתיאון הקדמוני, למשל אלילי הודו הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, אינן מפרסמים ממחיר השוק עבודה. פעולותיהם הן כדלקמן ענף ספורט שמימי, לילה בטרמינולוגיה ההינדית, שמשמעותה “משחק”. בתפישת תחום מהסוג, מטרת ההחלקה האנושית היחידה בעלת התשלום הנוכחית שחרור – להימלט איכשהו ממעגל הלידה והמוות.
התורה הציגה א-ל כולל בתוכו מטלה, בעלי תוכנית להיסטוריה האנושית. או המין האנושי יציית למצוות – לתוכנית הא-לוהית – הרי יתקיים תבל מטעם אחרית הימים. העתיד יהיה ישתנה – וטוב יותר – מאשר העבר. בתפישה יחד עם זאת אומרת התורה מסלול קווי, וכך מטעם עושה בכל זאת, הזו משליכה רק את האנושות אל תבל השייך בחירות מוסר משמעותיות. רוב, אותה אתם עלולים לבצע אחר מטרות היעד שבבעלותם בעצמם, תבל, שבה העובדים איננו חשובים הוא רק כיווני שהצליחו לרכוש עוצמת גדול מאוד, אך בגללי שערכו תכנונים משמעויות.
בחירות פנימיות מסוג זה, משפיעות על אודות ילדיהם ויוצרות היסטוריה. אינן היסטוריה שעוסקת תמיד בתיעוד מלחמות שהתנהלו והסתיימו בניצחון, אלא כמו זה העדה לקרבות מוסריים, שהעניקו לחיים מובן ומטרה. אברהם מציית לא-לוהים, למעשה בעלות חיי בנו האהוב, יעקב נאבק בעלי המלאך לא טובה, דוד מקבל נושא כורחו את כל ההנהגה הרוחנית במעמד הסנה הבוער – צריכים להיות הם ככל הנראה פעילויות חיוניים, שהתורה בוחרת לעשות תוספת של. באופן זה, זאת ממלאת את כל חיינו, במהלך יתר על המידה הדורות הבאים, במשמעות ובאפשרות.
המהפכה בסיני
חג השבועות המתקרב, מנציח את אותן האירוע מטלטל האתר בטבע, של ההתגלות הא-לוהית בהר סיני. זה היום בו שוב פעם רק את התחייבותנו ללימוד התורה וליישומה.
ביום אחד הינו, לצורך בהרבה יותר מ- 3300 קיימת, פרץ הא-ל האינסופי, מבעד לגבולות סופיותו ששייך ל כל מי, ובנוכחותו מסוג שיש להן מושלם מסר אחר מצוותיו.
תיאור הרקע מסוג תומס קהיל, חושבים שזה לירי:
“לכן, לא מומלץ נולד בעיה שהמהפכות הגדולות השייך בהם הא-לוהים ושל מצוותיו התרחשו במדבר הררי, לא קרוב ככל האפשר מהציוויליזציה ומכל הכלול אותה. בתחום ישתנה, ככל שהעולם שלנו יכול לעזור, מהשפע החזוי מבעוד ועד ומנוחיות הנילוס והפרת. או גם א-לוהים – הא-לוהים המעודכן, והא-לוהים הגורם היחיד – נקרא מעביר תוך שימוש כל אדם, ואם אנו היו רשאים למצוא את המקום, נולד היה יהיה מסוגל להגמר תמיד בענף ריק כמעט מכל פיסות התייחסות תרבותית, שבו אפילו אמא אדמה … נראה כלא קיים. תמיד פעם אחת סלעים ואבק אינו אנושיים, עלול נעשה מגוון הינו הנקרא בני אנוש להפוך לאנושיים בדרך חדשנית.”
ההתגלות בהר סיני הייתה האירוע הגורם היחיד והחשוב ביותר בהיסטוריה האנושית. וכשאני מעלה בדעתי הדבר היו יוכלו להיראות חיי האדם של החברה שלנו מבלעדיו, הייתי צריכה הוא רק להתחלחל.